אדם לציפור יִדְמֶה אָדָם לַצִּפּוֹר יֵדֶא מִמּוֹצָאָיו, יַעֲמֹד עַל אֶדֶן חַלּוֹן סְבִיבָיו פְּרוּשִׂים לְמִשְׁקָף. צוֹפֶה-יַבִּיט, בְּעַיִן חוֹתֶכֶת יִבְחַן כְּלָיוֹת, לֵב, נִכְחוֹ, בְּהָפִיחַ רוּחַ נִיחוֹחוֹ בָּשׂוּם, אוֹ רָפֶה אוֹ הָזוּי, אוֹ בִּרְשׁוֹם מַשָּׁב צַלֶּקֶת תּוֹכוֹ, בְּהִתְהַפְּכוֹ בִּשְׁעָרָיו, בְּשַׂרְעַפָּיו לַיְלָה בַּחֲלוֹם, מַדּוּעַ לֹא יֵדֶא אָדָם, לֹא יִדְמֶה לִצִפּוֹר, עַל אֶדֶן חַלּוֹן, עַל חוּטֵי חַשְׁמַל, בַּמֶּרְחָק, וְעֵינָיו הָרוֹאוֹת רוֹאוֹת אֶל נָכוֹן. נרקיסים לְמַלְכוּת מַדְמֵנָה, 1972

נולד בתל אביב בשנת 1941, נפטר בשנת 1988.
בין ספריו: שירים ללואיס, 1964 סלוויון, 1966 נרקיסים למלכות מדמנה, 1972
סביב המים ליד הציפורים, 1973 בשבתי לבדי, 1976 אנטומיה של גשם, 1980
יחסים ודאגה, 1986 ציפור כלואה, 1987.

לאהבתי, כשתשכים
בלילה בהיר
עַד בואי
מעט
אני קורא
הערה בדבר הלשׁוֹן החגיגית
מתוך "תמונות מן הילדוּת" (פרק ה במחזור "ממלכה וחלום")
מתוך המחזור "ציפור כלואה"
מתוך המחזור "פרפור חדרים"

כנף הציפור הרועדת - על שירתו של יאיר הוּרביץ, מאת ליאור שטרנברג