מתוך "שִׁירֵי מִקְדָּשׁ" / יאיר אלדן

("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", שמות כה, ח)

המִשְכַּן ("ואת המשכן תעשה עשר יריעות...ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים", שמות כו, א, טו) מִשְׁכָּנִי שְׁתֵּי יְרִיעוֹת, כְּמוֹ שָׁפְכוּ חֶלְמוֹן חַם עַל הַלֵּב הַמְּנֻדֶּה שֶׁלִּי וְסָגְרוּ חֲמִשִּׁים לוּלָאוֹת בִּירִיעָה אַחַת, וַחֲמִשִּׁים לוּלָאוֹת בַּיְּרִיעָה הַשְּׁנִיָּה. לוּלָאָה אַחַת מִשְׁפָּט, לוּלָאָה אַחַת מַבָּט, וְאַחַת צְעָקָה וְאַחַת צְרָכִים, לוּלָאָה אַחַת אִמִּי לוּלָאָה אַחַת אֲבִי, לוּלָאָה אַחַת אִשְׁתִּי, חֲרָדָה לוּלָאָה אַחַת, שֵׁנָה לוּלָאָה, סְבִיאָה לוּלָאָה, הַרְעָבָה לוּלָאָה, לוּלָאָה אוֹנְנוּת, לוּלָאָה שַׁבָּת, לוּלָאָה בְּרָכוֹת, תְּפִלִּין לוּלָאָה, בּוּשָׁה לוּלָאָה, טֶלֶבִיזְיָה לוּלָאָה, לוּלָאָה שִׁירָה, לוּלָאָה דָּרוֹם, לוּלָאָה צָפוֹן, לָשׁוֹן לוּלָאָה, חֲזֵה לוּלָאָה, אֶצְבָּעוֹת לוּלָאָה, עֶרְוָה לוּלָאָה, חֹר הַתַּחַת לוּלָאָה, שִׁירָה לוּלָאָה, לוּלָאָה אַחַת שָׁלוֹם, לוּלָאָה אַחַת קִנְאָה, וְאַחַת פָּחַד וְאַחַת תְּשׁוּקָה, וְאַחַת עוֹמֶדֶת אַחַת יוֹשֶׁבֶת, אַחַת עוֹלָה, אַחַת יוֹרֶדֶת, לוּלָאָה שְׁחֹרָה, לוּלָאָה לְבָנָה, תִּקְרָה לוּלָאָה, מַדְרֵגָה לוּלָאָה, נְפִילָה לוּלָאָה, מַכָּה לוּלָאָה, לוּלָאָה מַיִם, לוּלָאָה שַׂעֲרָה, לוּלָאָה טֻמְאָה, גֹּעַל לוּלָאָה, שִׁירָה לוּלָאָה, נְשִׁיקָה לוּלָאָה, בֶּרֶךְ לוּלָאָה, לוּלָאָה דִּמְיוֹן לוּלָאָה אֲנִי נֶאֱנָק, מִתְקַשֶּׁה לִנְשֹׁם, מִי בִּכְלָל רָצָה אֶת הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה, מִי?! הַפָּרֹכֶת ("ועשית פרוכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר", שמות כו, לא) לִהְיוֹת פָּרִיךְ, לְהִתְפּוֹרֵר, בְּכֹל מִלָּה לְהִתְפַּזֵּר עַל הָרִצְפָּה, פֵּרוּר עַל כֹּל חֲרִיץ, שֶׁהוּא כְּמוֹ נַחַל, כְּמוֹ נְקִיק, הַמַּחְשָׁבָה לְבַד עַכְשָׁו, עוֹד דְּרִיכָה, עוֹד חִסְפּוּס קָטָן עַד הֵעָלְמוּתְךָ, הָרֹאשׁ עוֹד מִסְתַּחְרֵר, מִתְאַוֶּה לְמָקוֹם אַחֵר, לִהְיוֹת פָּרִיךְ, לְהִתְפּוֹרֵר, לִהְיוֹת בֵּין דָּם וּבֵין אֵדִים, בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ-הַקָּדָשִׁים. מִזְבַּחַ-הַנְּחֹשֶׁת ("ועשית מזבח עצי שיטים", שמות כז, א) פַּעַם אֲנִי הָיִיתִי הַמִּזְבֵּחַ וּפַעַם הִיא שִׂחֲקָה בְּיָעַי וּמִזְרָקוֹתַי וּמַזְלְגוֹתַי וּמַחְתּוֹתַי, וּכְרוֹפְאִים וַאֲחָיוֹת שַׂמְנוּ עַל יָדֵינוּ שַׂקִיּוֹת, וְסוֹפָהּ שֶׁל הַסַּקְרָנוּת, קָרְבָּנֵנוּ, הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת קָשֶׁה וְאַכְזָרִי, אַךְ כְּמוֹ חַיָּה פְּצוּעָה הִיא הִתְחַזְּקָה בִּנְבִירוֹתֵינוּ הַהֲדָדִיּוֹת, וְאָז יָדַעְתִּי שֶׁכְּמוֹ יִצְחַק אֲנִי אֶהֱיֶה בְּסֵדֶר וְגַם הִיא. חֲצַר-הַמִשְכַּן ("ועשית את חצר-המשכן לפאת נגב-תימנה קלעים לחצר שש משזר", שמות כז, ט) בָּחָצֵר שֶׁלִּי הָמוֹן מִשְׂחָקִים מְסֻכָּנִים הָמוֹן דְּבָרִים חַדִּים, חֲלוּדִים דְּבָרִים קָשִׁים הֲמוֹן זְכוּכִית שְׁבוּרָה כֹּל יְצִיאָה אֲנִי נִפְצָע, בָּחָצֵר שֶׁלִּי מַהְפֵּכָה, דְּבָרִים עָפִים, חוֹתְכִים אֶת הָאֲוִיר בִּשְׁרִיקָה, תּוֹבְעִים מִמֶּנִּי תָּבִיא אִם לֹא הָלַךְ עָלֶיךָ כַּפָּרָה הָלַךְ, הָמוֹן אֲנָשִׁים בָּחָצֵר שֶׁלִּי אֵין לִי שְׁנִיָּה תַּעֲצֹר בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי רוֹצֶה הַכֹּל חֲזָרָה, לְמָשָׁל, לְמָשָׁל, תַּרְאֶה לִי אֶת דֶּלֶת הַכְּנִיסָה אֲנִי לֹא מוֹצֵא, וְתָבִיא אֶת זֶה, מִזֶּה קִבַּלְתִּי פַּעַם מַכָּה, הָמוֹן בָּחָצֵר שֶׁלִּי צוֹבֵא עָלַי תַּקְרִיב לְפֹּה יָא חָרָא בֶּן-זוֹנָה, אֱלֹהִים, אֵיפָה אַתָּה בָּחָצֵר שֶׁלִּי הָמוֹן מִשְׂחָקִים מְסֻכָּנִים.