[ הַיָּמִים נָעִים רַק בִּקְצֵה הַדַּף הֶעָכוּר שֶׁלִּי. ] א הַיָּמִים נָעִים רַק בִּקְצֵה הַדַּף הֶעָכוּר שֶׁלִּי. עַל יַד הַתַּאֲרִיךְ הָעִבְרִי אֲנִי רוֹשֶׁמֶת: מַעֲשַׂי בְּכָל אוֹתוֹ הַבֹּקֶר וִי מָהִיר עַל הַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ וְשֶׁשָּׁכַחְתִּי. ב בַּלֵּילוֹת אֲנִי קוֹרֵאת אֶת הַמִּיתוֹלוֹגְיָה. נָרְקֵיסוּס הוּא הָאָהוּב עָלַי מֵבין כֻּלָּם וְלֹא, אֵין זֶה אֶגוֹ מְדַבֵּר עַתָּה מִפִּי. גַּם אֵין זוֹ אֲנִי. ג בַּצָּהֳרָים אֲנִי עֲסוּקָה בִּלְתַכְנֵן מַעֲשִׂים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶעֱשֶׂה. וְרוּחַ מוּזָרָה וּמְעוֹרֶרֶת מְנַשֶּׁבֶת עַל עוֹר פָּנַי וְנֶעֱלֶמֶת. ד בַּהַפְסָקוֹת שֶׁלִּי אֲנִי מוֹנָה אֶת הַיָּמִים שֶׁנּוֹתְרוּ. אַחַר כָּךְ שׁוֹכַחַת. ה אַחֲרֵי כֵּן בָּאָה הַשֵּׁנָה. סְפּוֹנְטָנִיּוּת הִיא מִלָּה לֹא רֶלֶוַנְטִית לשָּׁעָה זוֹ. ו הַיָּמִים מַתְחִילִים וּמִסְתַּיְּמִים בִּקְצֵה הַדַּף הַתָּלוּשׁ שֶׁלִּי בִּלְבַד. הָאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת מַבִּיטִים סְתָם כָּךְ בִּשְׁעוֹנָם וּמִתְחַלְּפִים. אֲנִי נוֹהֶמֶת.