נעלי ארץ ישראל / ויקי שירן

דּוֹדָתִי שָׂרִינָה הִתְגּוֹרְרָה בְּמַרְתֵּף בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים לֹא מְבַקֶּשֶׁת חֲסָדִים מֵאִישׁ, בַּעֲלָהּ מוֹרִיס הַצּוֹלֵעַ הִצִּיעַ שֶׁתִּכְתֹּב לָאַחְיָנִית מִמִּילָנוֹ, אוּלַי תַּעֲזֹר הַלֹּא זוֹ בַּת אֲחוֹתָהּ פ?פ? שֶׁהִתְעַשְּׁרָה. בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ שָׂרִינָה לֹא דִּבְּרָה עַד שֶׁהִצְחִיק אוֹתָהּ, אוֹמֵר קוּרֵי עַכָּבִישׁ יִצְמְחוּ בְּפִיךְ. הָאֱמֶת שֶׁנִּבְהֲלָה. אַחַת לַשָּׁבוּעַ עוֹנֶדֶת שָׂרִינָה אֶת מַחֲרֹזֶת הַפְּנִינִים נוֹסַעַת לְבַקֵּר אֶת אֲחוֹתָהּ וִיטוֹרְיָה מְבִיאָה פֶּטְרוֹזִילְיָה טְרִיָּה, שֶׁלֹּא יַגִּידוּ שֶׁבָּאָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּדִיּוּק שָׁעָה, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָטֹרַח לֹא פּוֹתַחַת פֶּה, אֵין לָהּ מַה לְּסַפֵּר, רַק בַּיצִיאָה אוֹמֶרֶת בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא אֲנִי מְחַכָּה לָכֶם אֶצְלִי, תָּבוֹאוּ לְבַקֵּר וְאִמִּי, נָבוֹא, נָבוֹא, וְלֹא בָּאָה. כְּשֶׁמוֹרִיס הַצּוֹלֵעַ חָלָה לֹא הִגִּיעָה אֵלֵינוּ שְׁמוֹנָה שָׁבוּעוֹת וְאִמִּי אָמְרָה, מָחָר אֲנִי הוֹלֶכֶת לַכַּרְמֶל נֵלֵךְ לִרְאוֹת אוֹתָהּ. בִּרְחוֹב הַקַּצָּבִים צָרִיךְ לִקְפֹּץ מֵעַל שְׁלוּלִיּוֹת מַיִם וְדָם בְּתוֹכָן שָׁטִים גְּרוֹנוֹת תְּלוּשִׁים וּבִצְדָדָיו הַיְּבֵשִׁים הָמוֹן נוֹצוֹת מִתְעוֹפְפוֹת מֵעַצְמָן, לַעֲבֹר אֶת רְחוֹב הַקָּפֶה הַמִּצְטַלֵּב עִם רְחוֹב הָעֲדָשִׁים וְשַׂקָּיו הַגְּדוּשִׁים מִינֵי קִטְנִיּוֹת לַעֲמֹד עַל יַד מוֹכֵר הַפוּל וְלִסְפֹּר שְׁלֹשָׁה בָּתִּים יָמִינָה עַד פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל חֲכַם עֶזְרָא. כָּכָה הִגַּעְנוּ. שָׂרִינָה יָשְׁבָה עַל כִּסֵּא עֵץ וּצְדוּדִית פָּנֶיהָ מוּרֶמֶת כְּלַפֵּי הַתִּקְרָה כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ הִשְׁפִּילָה מַבָּט אֶל נְעָלֵינוּ לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה אַתֶּם, מוֹרִיס גּוֹסֵס. יוֹתֵר לֹא אָמְרָה. כַּעֲבֹר חָמֵשׁ שָׁנִים מִשֶּׁהִגִּיעַ תּוֹרָהּ לִגְסֹס עַל הַמִּטָּה חָזַרְתִּי לְבַקְּרָהּ הֵבֵאתִי עוּגִיּוֹת וְאֹרֶז מְטֻגָּן מְאַוְרֵר יָשָׁן וּפְרָחִים שָׂרִינָה שָׁכְבָה חִוֶּרֶת נוֹעֶצֶת מַבָּט מְזֻגָּג אֶל הַחַלּוֹן הַמְּסֹרָג בְּקִיר מַרְתְּפָהּ. הִתְיַשַּׁבְתִּי לְיַד הַשֻּׁלְחָן הֶעָגֹל וְהִתְבּוֹנַנְתִּי כָּמוֹהָ אֶל נַעֲלֵי הָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב. עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ. זֶה מַה שֶּׁאֲנִי וְמוֹרִיס עָשִׂינוּ כָּל הַיָּמִים אָמְרָה שָׂרִינָה בְּקוֹל סָדוּק וְהִשְׁתַּתְּקָה. יוֹתֵר לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלָה. דּוֹד מוֹרִיס מֵת מִמַּחֲלַת מֵעַיִם דּוֹדָה שָׂרִינָה מֵרֵימָטִיזְם בָּרַגְלַיִם נוֹפֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲבוּרָם נַעֲלַיִם כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אִתִּי עַל שִׁירָה אֲנִי מְבִיאָה תָּמִיד אֶת דּוֹדָתִי שָׂרִינָה בְּתוֹר דֻּגְמָה וּמְקַלֶּלֶת בְּשֶׁקֶט. מתוך הספר "שוברת קיר", ויקי שירן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005