לילדה קטנה

מַרְגָרֶט, הַנֶעֱצַבְתְּ
עַל חֹרֶשׁ שֶׁנָּשְׁרוּ עָלָיו?
דּוֹאֶגֶת בְּרֹאשֵׁךְ הַתָּם
לִשְׁלוֹם עָלִים, כִּשְׁלוֹם אָדָם?
אֲהָהּ, הַלֵּב כְּשֶׁיִּתְבַּגֵּר
יִתֵּן מַבָּט צוֹנֵן יוֹתֵר
בְּאֵלֶּה, גַּם לֹא יִדְמַע
מוּל עוֹלְמֵי עַלְעָלִים מֻטָּלִים בִּדְמָמָה,
אַךְ אַתְּ תִּבְכִּי וְתֵדְעִי עַל מָה.
וּמָה אִכְפַּת, יַלְדָּה, הַשֵּׁם:
שָׁרְשֵׁי הַצַּעַר זֵהִים הֵם.
לֹא מֹחַ מִלֵּל, פֶּה לִחֵשׁ
מַה שֶּׁגֻּנַּב לַלֵּב וּנְשָׁמָה תְּנַחֵשׁ:
זוֹ הַכְּמִישָׁה שֶׁאָדָם נִבְרָא לָהּ,
זוֹ מַרְגָרֶט שֶׁאַתְּ אֲבֵלָה לָהּ.