עוד לא נסיעה / עודד פלד
יוֹצֵא בַּלַּיְלָה. עוֹד לֹא נְסִיעָה וּכְבָר רַעַד
מַעֲבָר. גֶּבֶר בֶּן עוֹד-מְעַט-40 יוֹשֵׁב אֵצֶל
שֻׁלְחָן כְּתִיבָה לֵילִי.
חַלּוֹן אֶחָד סָגוּר. שֵׁנִי פָּתוּחַ.
כְּמוֹ חַיִּים בְּמַעֲבָרָם מִצֹּהַר לַצֹּהַר.
חֹק הַמַּרְאוֹת הַשְּׁלוּבִים.
יָכֹלְתִּי לוֹמַר: עַד כָּאן.
הָיָה כָּךְ וְכָךְ.
קָרָה. לֹא קָרָה.
אֲבָל פְּסִיק בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אוּלַי
נְקֻדָּה-פְּסִיק. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
אַף פַּעַם לֹא נְקֻדָּה.
אַף פַּעַם לֹא אָמַרְתִּי.
מתוך פתח דבר, מבחר שירים 1973-2005, הוצאת קשב 2006.
|
|
לגיליון 31 >>
|
|
|
|
גליונות מקוונים 
