דף הבית גליונות מקוונים שנת 2005 גליון 6 - אוקטובר 2005 דליה רביקוביץ
גרסת הדפסה
הקרפודיםכל השירים עד כה

הַשָּׁמַיִם הֵם שׁוּב מְצוּלַת כּוֹכָבִים
וְהַלַּיְלָה הַזֶּה נָקֵל לְזַהוֹת
כַּמָּה גָּדוֹל הוּא יְגוֹן הַדּוֹרוֹת.
בִּבְרֵכָה קְטַנָּה, בְּתוֹךְ קְהַל קַרְפּוֹדִים
יֶשְׁנָהּ שׁוֹשַׁנָּה צְהֻבָּה נִסְתֶּרֶת.
רַק בְּשֶׁל אֹמֶץ לִבָּהּ הַמֻּפְלָא
אֵינָהּ מְחַפֶּשֶׂת בְּרֵכָה אַחֶרֶת.

(חלק מתוך שיר)

 

דליה רביקוביץ:

 

לזכרו של אנטואן דה סנט-אקזופרי / דליה רביקוביץ'

יָרֵחַ אָיֹם שֶׁזָּרַח
הִזְכִּיר לִי בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
אֵיךְ מֵת בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ
אַנְטוּאָן
דֶּה סֶנְט-אֶקִזוּפֶּרִי

עַכְשָׁו עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה
וּפִסּוֹת נְיַר פּוֹרְחוֹת בָּרוּחַ,
וּכְבָר עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה
הַיָּם מַכְחִיל בְּכָל אָבִיב,
עַכְשָׁו עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה
וְכָל עַצְמוֹתָיו הִתְפָּרְקוּ לְחוֹל.
עֶשְׂרִים וְאַחַת,
עֶשְׂרִים וְאַחַת,
וּמִי שֶׁחַי כְּבָר חַי בִּלְעָדָיו.
לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה,
נָפַל מְטוֹסוֹ אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן
מִתְנוֹדֵד בֵּין רוּחוֹת הָאָבִיב הַחֲזָקוֹת.

הָעוֹלָם כְּבָר אֵינֶנּוּ מַה שֶּׁהָיָה
עֵשֶׂב וְרוּחַ
רוּחַ וְחוֹל.
זֶה בְּוַדַּאי מַרְאֵה הָעוֹלָם
שֶׁאֵין בּוֹ יוֹתֵר
סֶנְט-אֶקִזוּפֶּרִי

אֲנָשִׁים אֵינָם חַיִּים לְעוֹלָם
וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא לְעוֹלָם
אֲבָל אִלּוּ נִצַּל
בַּפַּעַם הַהִיא,
בְּמַרְס, בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ,
הוּא הָיָה אִתָּנוּ
גַּרְגֵּר זוֹרֵחַ,
שׁוֹשָׁן בָּרוּחַ
צוֹחֵק בָּעֲנָנִים.

הספר השלישי , 1970

 

 

 

 

 

הקרפודים / דליה רביקוביץ'

ללאה גולדברג

הַשָּׁמַיִם הֵם שׁוּב מְצוּלַת כּוֹכָבִים
וְהַלַּיְלָה הַזֶּה נָקֵל לְזַהוֹת
כַּמָּה גָּדוֹל הוּא יְגוֹן הַדּוֹרוֹת.
בִּבְרֵכָה קְטַנָּה, בְּתוֹךְ קְהַל קַרְפּוֹדִים
יֶשְׁנָהּ שׁוֹשַׁנָּה צְהֻבָּה נִסְתֶּרֶת.
רַק בְּשֶׁל אֹמֶץ לִבָּהּ הַמֻּפְלָא
אֵינָהּ מְחַפֶּשֶׂת בְּרֵכָה אַחֶרֶת.
הַלַּיְלָה הַזֶּה נָקֵל לְהָבִין
מִיהוּ הָאוֹנֵס נָשִׁים
וְאֹטֶם אֶת פִּיהֶן בְּכַף יָדוֹ.

הַשָּׁמַיִם הֵם שׁוּב מְצוּלַת כּוֹכָבִים
וּפַסֵּי הַזָּהָב חוֹרְשִׁים עַל פָּנֶיהָ.
בִּמְקוֹם פְּרוֹמֵתֵיאוּס, אָסוּר אֶל הַסֶּלַע
זֶה שְׁמוֹנֶה שָׁנִים
דַּיָּג יְוָנִי.
בְּתַמּוּז הָרוּחוֹת מְשִׁיבוֹת אֶת נַפְשׁוֹ
אַךְ בַּחֹרֶף עוֹרוֹ מִתְבַּקֵּעַ מִקֹּר,
בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ
הִקְרִיחַ רֹאשׁוֹ כְּחֶלְקַת הַסֶּלַע.
אֲנִי רוֹאָה אֶת עֵינָיו הַטְּרוּטוֹת
וּמֵרֹב תִּמָּהוֹן אֲנִי צוֹעֶקֶת.
וְהַכּוֹכָבִים רוֹתְחִים בַּמְּצוּלָה
וְהַלַּיְלָה גַּם הֵם יַשְׁמִיעוּ קוֹלָם.

כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה צְהֻבָּה נִפְלָאָה
רַבִּים לֹא יַשִּׂיגוּ בְּרֵכָה אַחֶרֶת.
הַקַרְפּוֹדִים, הֵם עִוְּרִים מִלִּרְאוֹת
אֶת חֶרְדַת לִבֵּנוּ הָאֲיֻמָּה.

הספר השלישי , 1970

 

 

 

 

 

האהבה האמיתית אינה כפי שהיא נראית / דליה רביקוביץ'

כָּל הָאֲנָשִׁים אָהֲבוּ אֶת יוֹנָה,
הָאֲנָשִׁים בַּחֶדֶר אָהֲבוּ אֶת יוֹנָה,
וְעִם שֶׁהַשִּׂיחָה נָסַבָּה עַל סִפְרוּת,
אָמְרוּ, זֹאת יוֹנָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה,
וְזִכְרוֹנָהּ שֶׁל יוֹנָה הָלַךְ וְהִתְמַעֵט
כִּי אוּלַי לֹא אָהַבְנוּ אוֹתָהּ בֶּאֱמֶת,
גַּם טִבְעִי הַדָּבָר שֶׁיִּתְכַּרְסֵם הַזִּכָּרוֹן
כְּמוֹ שֶׁהֶעָפָר מְכַרְסֵם בַּגְּוִיָּה.
הַאִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת חֲבֵרֵינוּ?
אֲנַחְנוּ לֹא מַמָּשׁ אוֹהֲבִים אֶת חֲבֵרֵינוּ.
וְהַאִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת יְלָדֵינוּ?
לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת יְלָדֵינוּ,
וְלָרֹב גַּם זֶה בְּמִדָּה מְצֻמְצֶמֶת
כְּמוֹ שֶׁעֵץ הָדָר אוֹהֵב אֶת הַתַּפּוּז,
וּמֵעֵבֶר לְזֶה שׁוּרַת אִי הֲבָנוֹת
הָאוֹכְלִים בְּכָל פֶּה בָּאַהֲבָה הָאֲמִתִּית.
הַאִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת עַצְמֵנוּ,
מַמָּשׁ כְּאַהֲבַת יְהוֹנָתָן אֶת דָּוִד?
מוּטָב שֶׁנֶּאֱמַר דִּבּוּר שֶׁל אֱמֶת
וְלֹא כְּפִי שֶׁקּוֹנֵן דָּוִד עַל יְהוֹנָתָן.
אֶת עַצְמֵנוּ אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים בִּמְסִירוּת
קַשּׁוּבִים לְעַצְמֵנוּ קֶשֶׁב מֻחְלָט.
וְאַף זֹאת בִּבְחִינַת שִׁפּוּר מַמָּשִׁי
שֶׁאַךְ לִפְנֵי חֲדָשִׁים מְעַטִּים
נִתְקַף גּוּפֵנוּ כְּמִיהָה חֲזָקָה
לְהַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמוֹ בִּדְחִיפוּת מִן הַגַּג.

אַהֲבָה אֲמִתִּית, 1987

 

 

 

 

 

 

חרֶף קָשֶׁה / דליה רביקוביץ'

הַתּוּת הַקָּטָן פִּזֵּז בְּתוֹךְ הַשַּׁלְהֶבֶת
וּבְטֶרֶם פָּנָה הוֹדוֹ נִתְעַטֵּף עַגְמוּמִית.
גֶּשֶׁם וְשֶׁמֶשׁ גָּבְרוּ חֲלִיפוֹת, וּבְתוֹךְ הַבַּיִת
פּוֹחֲדִים הָיִינוּ לַחְשֹׁב מַה יָּבוֹא עָלֵינוּ.
הַשִּׂיחִים הֶאֱדִימוּ מִלִּבָּם וְהַבְּרֵכָה נֶחְבְּאָה,
כָּל אֶחָד נָתַן דַּעְתּוֹ לְנַפְשׁוֹ בִּלְבַד.
אוּלָם בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁהָיְתָה דַּעְתִּי פְּזוּרָה
רָאִיתִי אֵיךְ אֲנָשִׁים נִכְרָתִים מִן הָעוֹלָם -
כְּמַכַּת בָּרָק בְּאִילָן, עָמוּס אֵיבָרִים וְרִקְמָה,
הָיוּ עַנְפֵיהֶם הָרְטֻבִּים לְמִרְמָס כָּעֵשֶׂב הַמֵּת.
הַתְּרִיס הָיָה פָּגוּם וְאַף הַקִּירוֹת דַּקִּים,
וְגֶשֶׁם וְשֶׁמֶשׁ עָבְרוּ חֲלִיפוֹת בְּאוֹפַנֵּי הַבַּרְזֶל.
כָּל גּוּפֵי הַצְּמָחִים הִקְשִׁיבוּ לְנַפְשָׁם בִּלְבַד.
לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁעוֹד אֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים הַפַּעַם.

חרֶף קָשֶׁה,1965

 

חדשות

יומן אירועים

חודש שעבר מאי 2012 חודש הבא
א ב ג ד ה ו ש
week 18 1 2 3 4 5
week 19 6 7 8 9 10 11 12
week 20 13 14 15 16 17 18 19
week 21 20 21 22 23 24 25 26
week 22 27 28 29 30 31

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר