גליונות מקוונים 
שפיות דעתה
בְּרֹאשָׁהּ מִתְרוֹנְנִים שִׁירִים
כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ גֻּמְחָה
וְשׁוֹמֶרֶת עַל שְׁפִיּוּת דַּעְתָּהּ
שֶׁלֹּא תִּפְרַח
הִזְהַרְתִּי אֶת שְׁפִיּוּת דַּעְתָּהּ
שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ כְּדֶרֶךְ הַפְּתַיּוֹת
וּתְשַׂגְשֵׂג בַּעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם
שֶׁלֹּא תַּפְרִיחַ כְּמוֹ תָּמִיד
יוֹנִים מְשׁוֹרְרוֹת
שני הבתים הפותחים את השיר, מתוך הספר
שוברת קיר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
ויקי שירן:
שפיות דעתה / ויקי שירן
בְּרֹאשָׁהּ מִתְרוֹנְנִים שִׁירִים
כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ גֻּמְחָה
וְשׁוֹמֶרֶת עַל שְׁפִיּוּת דַּעְתָּהּ
שֶׁלֹּא תִּפְרַח
הִזְהַרְתִּי אֶת שְׁפִיּוּת דַּעְתָּהּ
שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ כְּדֶרֶךְ הַפְּתַיּוֹת
וּתְשַׂגְשֵׂג בַּעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם
שֶׁלֹּא תַּפְרִיחַ כְּמוֹ תָּמִיד
יוֹנִים מְשׁוֹרְרוֹת
הֵן נִקְלָעוֹת אֶל סוֹרְגֵי חַלּוֹנָהּ
וְאַחַר כָּךְ הִיא מוֹצֵאת אֶת עַצְמָה
קְלוּעָה כְּמוֹתָן בַּשָּׂרִיגִים
שֶׁשִּׁלְּחָה עֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, הַהִיא
מִשְׁתַּלַּחַת בְּכָל מַה שֶּׁאֵינוֹ מַזְהִיר
בַּלַּיְלָה
בְּכָל שֶׁאֵינוֹ דָּלִיק
לְבַסוֹף זֶה יִתָּפֵס בִּשְׂעָרָהּ
שָׁם הִיא קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חָזָק
רְצִינִי מַמָּשׁ
טִפְּשִׁי כָּל כָּךְ
לֹא זָהִיר
וְהַסֶּרֶט שֶׁקָּשְׁרָה אֶל מִצְחָהּ
כְּדֵי שֶׁשְּׁפִיּוּת דַּעְתָּהּ
לֹא תִּפְרַח
אֵינוֹ מוֹעִיל,
כָּרָגִיל.
לָכֵן אַתְּ רוֹאָה גִּבְעוֹלִים אֲדֻמִּים
צוֹמְחִים מִמִּצְחָהּ
לָכֵן אַתְּ סְבוּרָה שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ בְּגֻּמְחָה
אֲבָל אַל תִּטְעִי, לֹא מְדֻבָּר בְּדִמְדּוּמִים
לֹא מְדֻבָּר בְּתַעְתּוּעַ שֶׁל שְׁקִיעָה
זוֹ אִשָּׁה שֶׁכָּל יָמֶיהָ כָּלְאָה פִּטְפּוּטִים זוֹהֲרִים
מְאֹד יַלְדוּתִיִּים
בְּתוֹךְ גֻּמְחָה
מֵאֵיפֹה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שׁוֹתוֹת הַגַּחְלִילִיּוֹת אוֹר
לְהָאִיר אֶת הַלַּיְלָה?
אָנָּא אַל תְּסַפְּרִי לְאִישׁ הֵיכָן הִיא מִתְחַבֵּאת
אַל תִּהְיִי יַלְדָּה, זִכְרִי
הִיא לֹא תַּשְׁלִים אִתָּךְ
(מִמֵּילָא הִיא לֹא שְׁלֵמָה עִם עַצְמָה
כָּךְ שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁ בְּחֶסְרוֹנֵךְ)
הֲיִי זְהִירָה.
מתוך הספר שוברת קיר, ויקי שירן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
נעלי ארץ ישראל / ויקי שירן
דּוֹדָתִי שָׂרִינָה הִתְגּוֹרְרָה בְּמַרְתֵּף בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים
לֹא מְבַקֶּשֶׁת חֲסָדִים מֵאִישׁ, בַּעֲלָהּ מוֹרִיס הַצּוֹלֵעַ הִצִּיעַ
שֶׁתִּכְתֹּב לָאַחְיָנִית מִמִּילָנוֹ, אוּלַי תַּעֲזֹר
הַלֹּא זוֹ בַּת אֲחוֹתָהּ פ?פ? שֶׁהִתְעַשְּׁרָה.
בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ שָׂרִינָה לֹא דִּבְּרָה עַד שֶׁהִצְחִיק אוֹתָהּ, אוֹמֵר
קוּרֵי עַכָּבִישׁ יִצְמְחוּ בְּפִיךְ. הָאֱמֶת שֶׁנִּבְהֲלָה.
אַחַת לַשָּׁבוּעַ עוֹנֶדֶת שָׂרִינָה אֶת מַחֲרֹזֶת הַפְּנִינִים
נוֹסַעַת לְבַקֵּר אֶת אֲחוֹתָהּ וִיטוֹרְיָה
מְבִיאָה פֶּטְרוֹזִילְיָה טְרִיָּה, שֶׁלֹּא יַגִּידוּ שֶׁבָּאָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת
יוֹשֶׁבֶת בְּדִיּוּק שָׁעָה, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָטֹרַח
לֹא פּוֹתַחַת פֶּה, אֵין לָהּ מַה לְּסַפֵּר, רַק בַּיצִיאָה אוֹמֶרֶת
בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא אֲנִי מְחַכָּה לָכֶם אֶצְלִי, תָּבוֹאוּ לְבַקֵּר וְאִמִּי, נָבוֹא, נָבוֹא,
וְלֹא בָּאָה.
כְּשֶׁמוֹרִיס הַצּוֹלֵעַ חָלָה לֹא הִגִּיעָה אֵלֵינוּ שְׁמוֹנָה שָׁבוּעוֹת וְאִמִּי אָמְרָה,
מָחָר אֲנִי הוֹלֶכֶת לַכַּרְמֶל נֵלֵךְ לִרְאוֹת אוֹתָהּ.
בִּרְחוֹב הַקַּצָּבִים צָרִיךְ לִקְפֹּץ מֵעַל שְׁלוּלִיּוֹת מַיִם וְדָם
בְּתוֹכָן שָׁטִים גְּרוֹנוֹת תְּלוּשִׁים וּבִצְדָדָיו הַיְּבֵשִׁים
הָמוֹן נוֹצוֹת מִתְעוֹפְפוֹת מֵעַצְמָן, לַעֲבֹר אֶת רְחוֹב הַקָּפֶה
הַמִּצְטַלֵּב עִם רְחוֹב הָעֲדָשִׁים וְשַׂקָּיו הַגְּדוּשִׁים מִינֵי קִטְנִיּוֹת
לַעֲמֹד עַל יַד מוֹכֵר הַפוּל וְלִסְפֹּר שְׁלֹשָׁה בָּתִּים יָמִינָה עַד פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל
חֲכַם עֶזְרָא. כָּכָה הִגַּעְנוּ.
שָׂרִינָה יָשְׁבָה עַל כִּסֵּא עֵץ וּצְדוּדִית פָּנֶיהָ מוּרֶמֶת כְּלַפֵּי הַתִּקְרָה
כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ הִשְׁפִּילָה מַבָּט אֶל נְעָלֵינוּ
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה אַתֶּם, מוֹרִיס גּוֹסֵס. יוֹתֵר לֹא אָמְרָה.
כַּעֲבֹר חָמֵשׁ שָׁנִים
מִשֶּׁהִגִּיעַ תּוֹרָהּ לִגְסֹס עַל הַמִּטָּה חָזַרְתִּי לְבַקְּרָהּ
הֵבֵאתִי עוּגִיּוֹת וְאֹרֶז מְטֻגָּן
מְאַוְרֵר יָשָׁן וּפְרָחִים
שָׂרִינָה שָׁכְבָה חִוֶּרֶת נוֹעֶצֶת מַבָּט מְזֻגָּג
אֶל הַחַלּוֹן הַמְּסֹרָג בְּקִיר מַרְתְּפָהּ.
הִתְיַשַּׁבְתִּי לְיַד הַשֻּׁלְחָן הֶעָגֹל
וְהִתְבּוֹנַנְתִּי כָּמוֹהָ אֶל נַעֲלֵי הָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב.
עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ.
זֶה מַה שֶּׁאֲנִי וְמוֹרִיס עָשִׂינוּ כָּל הַיָּמִים
אָמְרָה שָׂרִינָה בְּקוֹל סָדוּק
וְהִשְׁתַּתְּקָה. יוֹתֵר לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלָה.
דּוֹד מוֹרִיס מֵת מִמַּחֲלַת מֵעַיִם
דּוֹדָה שָׂרִינָה מֵרֵימָטִיזְם בָּרַגְלַיִם
נוֹפֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲבוּרָם נַעֲלַיִם
כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אִתִּי עַל שִׁירָה
אֲנִי מְבִיאָה תָּמִיד אֶת דּוֹדָתִי שָׂרִינָה
בְּתוֹר דֻּגְמָה
וּמְקַלֶּלֶת בְּשֶׁקֶט.
מתוך הספר שוברת קיר, ויקי שירן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
שוברת קיר / ויקי שירן
אִשָּׁה שׁוֹבֶרֶת קִיר
קוֹרַעַת לַיָּם
רוֹצָה אֲוִיר
כַּמָּה צִפֳּרִים לְבָנוֹת
יְלָדִים צוֹעֲקִים בָּרְחוֹב
מְשֻׁגַּעַת
עַלִּיזָה הַמְּשֻׁגַּעַת שׁוֹבֶרֶת קִירוֹת
לְמַטָּה עַשְׂרוֹת נָשִׁים מִתְקַבְּצוֹת, בְּאֶמְצַע הַכֵּלִים בָּאוּ
מְנַגְּבוֹת תַ'סַּבּוֹן בְּשִׂמְלָתָן, מְגַחֲכוֹת
מוֹשְׁכוֹת אֶת הַיְלָדִים מִשָּׁם שֶׁלֹּא יִשְׁבְּרוּ תָּ'רֹאשׁ
מַסְכִּינָה, מִנְ'אַלְלָה זֶה בָּא לָהּ
מַה יַּגִּיד בַּעַלְבַּיִת
יִזְרֹק אוֹתָהּ לָרְחוֹב
לְמַעֲלָה עַלִּיזָה מְצִיצָה בַּחֹור
כְּמוֹ בְּתַפְאוּרָה אֵצֶל זָ'קוֹבּ הַצַּלָּם
רֹאשָׁהּ מְבַצְבֵּץ, קִמְטֵי פָּנֶיהָ מְגֹהָצִים
עֵינֶיהָ הַקְטָנוֹת מְצֹעָפוֹת בִּדְמָעוֹת, סוֹפְסוֹף יָם כָּחֹל
כַּמָּה מְעַט בִּקְּשָׁה בְּחַיֶּיהָ
חֶדֶר עִם אֲוִיר
כְּנַף צִפּוֹר
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת לְבַד בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת
אֲפִלּוּ כֶּלֶב יֵשׁ לוֹ חֲבֵרִים
מִישֶׁהוּ שׁוֹאֵל עָלָיו, מְלַטֵּף לִפְעָמִים
עַכְשָׁו הִיא לוֹקַחַת פַּיְלָה
הוֹלֶכֶת לְהַרְתִּיחַ מַיִם
לִזְרֹק עַל הַיְּלָדִים בָּרְחוֹב
שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ רַעַשׁ
הִיא רוֹצָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַגַּלִּים
אֶת צִרְחוֹת הַשְּׁחָפִים
הִיא רוֹצָה אֲוִיר
מתוך הספר שוברת קיר, ויקי שירן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
