תמיר להב-רדלמסר
"בעשרה מאמרות נברא העולם"
מסכת אבות, פרק חמישי, משנה א
עוֹלָמִי נִבְרָא בַּשְּׁתִיקָה. בְּאֵין אֹמֶר. עִם שֶׁקֶט עִקֵּשׁ, מִתְגַּבֵּר וּמִתְרָעֵם שָׂרִיתִי כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, עַד שֶׁמֵּת עָלַי אָבִי - וְחָדַלְתִּי לִמְנוֹת שְׁתִיקוֹתָיו.
הָפַכְתִּי אוֹתוֹ, עַכְשָׁו שָׁכַב עַל גַּבּוֹ. לֹא רָאִיתִי פֶּצַע, לֹא כֶּתֶם שֶׁל דָּם. גִּלְגַּלְתִּי אוֹתוֹ עַל צִדּוֹ. לֹא פֶּצַע לֹא דָּם. עַמִּי נָהַג אֶת הַנַּגְמָ"שׁ, יוּבָל צָרַח פְּקֻדּוֹת מִצְּרִיחַ הַמְּפַקֵּד. הָפַכְתִּי אוֹתוֹ שׁוּב, עֵינָיו הָיוּ פְּקוּחוֹת, זְרוֹעוֹ נִשְׁמְטָה לְאָחוֹר. עַכְשָׁו רָאִיתִי אֶת הַפֶּצַע: חוֹר גָּדוֹל, חַף מִדָּם וּשְׂפָתָיו חַדּוֹת. רְסִיס הַטִּיל שָׁקַע עָמֹק בְּבֵית הַשֶּׁחִי. הַנַּגְמָ"שׁ הִטַּלְטֵל עַל הַדְּיוּנָה וּשְׁנֵינוּ נֶחְבַּטְנוּ בַּדְּפָנוֹת. גּוּפוֹ פִּרְכֵּס. לֹא יָכֹלְתִּי לִפְתֹּחַ אֶת אֲרִיזַת הַתַּחְבֹּשֶת הָאִישִׁית. יוּבָל הִתְכּוֹפֵף וְצָעַק: "הַכֹּל בְּסֵדֶר?" לֹא עָנִיתִי. נִסִּיתִי לִקְרֹעַ בְּשִׁנַּי אֶת הָאֲרִיזָה, נִסִּיתִי לְהָסִיר אֶת חֻלְצָתוֹ.
חֲבֹש אוֹתוֹ חֲבֹש, אַתָּה לֹא
רוֹאֶה שֶׁצָּרִיךְ לַחְבֹּש, מַהֵר לַחְבֹּש, אַתָּה
לֹא רוֹאֶה שֶׁהוּא בְּקֹשִי נוֹשֵׁם, אָז
חֲבֹש אוֹתוֹ מַהֵר, מַהֵר וַחֲבֹש אוֹתוֹ כְּבָר, תַּפְסִיק
כְּבָר לַחְשֹׁב וַחֲבֹשׁ אוֹתוֹ כְּבָר אֵין דָּם אֵין
דָּם אַתָּה אוֹמֵר, אֵין דָּם, אֲבָל לַחְבֹּש
צָרִיךְ, צָרִיךְ לַחְבֹּש, מַה לַּחְבֹּש מַה
לַחְבֹּשׁ אֵין מַה לַּחְבֹּש, מַה כְּבָר
אֶפְשָׁר לַחְבֹּש נִשְׁמָתוֹ
כְּבָר יָצְאָה וְאֵין
דֶּרֶךְ לַחְבֹּש
אֲנָחָה
בְּכִתָּה י"א הוּא הָיָה הַיָּפֶה בַּבָּנִים.
רָאִיתִי אוֹתוֹ שׁוּב בְּבֹקֶר הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
כַּאֲשֶׁר פִּנִּינוּ פְּצוּעִים ל"נוֹצָה":
הוּא הִשְׂתָּרֵךְ בְּצַד הַכְּבִישׁ,
קַסְדָּתוֹ בְּיָדוֹ וְחֻלְצָתוֹ פְּרוּמָה.
שְׂפָתָיו נָעוּ. הוּא דִּבֵּר אֶל עַצְמוֹ.
הוּא לֹא שָׁמַע אֶת קְרִיאוֹתַי,
לֹא רָאָה אֶת נִפְנוּפֵי הַיָּד שֶׁלִּי.
הוֹרַדְנוּ אֶת הַפְּצוּעִים בְּפֶתַח הַבּוּנְקֶר.
בָּעֶרֶב הַמִּצְרִים כָּבְשׁוּ אֶת הַתָּעוֹז.
הַמִּישׁוֹר הָרָחָב הוּצַף בְּאוֹר צָהֹב דָּהוּי. דָּבָר לֹא זָז. כִּבִּינוּ מְנוֹעִים וְהִקְשַׁבְנוּ. דִּמְמַת מָוֶת. נִרְגַּעְנוּ. יָרַדְנוּ מֵהַנַּגְמָ"שִׁים וּמָתַחְנוּ רַגְלַיִם, יָדַיִם, גַּב, פָּתַחְנוּ מֵימִיּוֹת וְשָׁתִינוּ. מִישֶׁהוּ קָפַץ לְתוֹךְ מַחְפֹּרֶת רְדוּדָה, הִפְשִׁיל מִכְנָסָיו וְהִתְכּוֹפֵף. וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וַאֲנִי. כָּל הַפְּלֻגָּה כָּרְעָה בַּמַחְפֹּרֶת מִכְנָסֶיהָ מְשֻׁלְשָׁלִים. שְׁלֹשָה חַיָּלִים מִצְרִיִּים יָצְאוּ פִּתְאוֹם מִשּׁוּחָה סְמוּכָה וְהֵחֵלּוּ לָרוּץ מַעֲרָבָה. הוֹצֵאנוּ אֶת קְנֵי הָרוֹבִים מֵעַל לַמַּחְפֹּרֶת. שְׁנַיִם נֶהֶרְגוּ מִיָּד. הַשְּׁלִישִׁי רָץ עוֹד עֲשָׂרָה מֶטְרִים וְנָפַל גַּם הוּא.
כַּחֲצִי שָׁנָה אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה יוֹנִי הִצִּיעַ שֶׁנִּסַּע לְבַקֵּר אֶת יוֹסִי. יוֹסִי אִישׁ חָכָם וְחָבִיב. לָקַחְתִּי מְכוֹנִית וְהִסַּעְתִּי אֶת יוֹנִי. הוּא בִּקֵּשׁ לִנְהֹג. יוֹנִי אִישׁ מַצְחִיק וְעִוֵּר. הוּא הָיָה פִּקֵּחַ עַד אֶמְצַע הַמִּלְחָמָה. נָסַעְנוּ צָפוֹנָה וְחָנִינוּ בְּמִגְרַשׁ הַחֲנָיָה שֶׁל הַקִּבּוּץ. הַדְּשָׁאִים הָיוּ יְרוּקִים. שְׁבִילֵי הַבֶּטוֹן נְקִיִּים, הָאֳרָנִים מְצִלִּים, לֹא הָיָה חַם מִדַּי, לֹא קַר מִדַּי. לְרֶגַע נֶהֱנֵיתִי מֵהַשַּׁלְוָה וּמֵהָרוּחַ. אִישׁ לֹא נִרְאָה בַּחֲצַר הַקִּבּוּץ. הַיְּגֵעִים נָחוּ. רָאִינוּ אֶת יוֹסִי, מֵרָחוֹק, יוֹשֵׁב עַל מַדְרֵגוֹת הַצְּרִיף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָנוּ, חָלַץ נַעֲלַיִם, קָם מִמְּקוֹמוֹ וּפָרַשֹ יָדַיִם.
הֵסֵב פָּנָיו וּבָרַח לַשָּׂדוֹת.
כָּךְ נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה: כָּבַשְׁנוּ אֶת נְמַל עָדַבִּיָה. עָצַרְנוּ עַל מֵזַח הַבֶּטוֹן וְהַפְסָקַת הָאֵשׁ נִכְנְסָה לְתָקְפָּהּ. כִּבִּינוּ מָנוֹעַ, יָצָאנוּ מִבֶּטֶן הַנַּגְמָ"שׁ וְהֵסַרְנוּ קְסָדוֹת. הַשָּׁמַיִם הָיוּ בְּהִירִים, הַיָּם הָיָה רָגוּעַ, הָאֶגְזוֹזִים לֹא פָּלְטוּ עָשָׁן. יָשַׁבְנוּ עַל סִפּוּן הַנַּגְמָ"שׁ וְהִבַּטְנוּ בַּיָּם הָאָדֹם. סְפִינָה מִצְרִית אִמְּצָה מְנוֹעִים וְנִסְּתָה לַחְמֹק לַיָּם הַפָּתוּחַ. בּוּם בּוּם בּוּם. פִּגְזֵי הַטַּנְקִים הִשִּׂיגוּ אוֹתָהּ. הַסְּפִינָה טָבְעָה וּמַלָּחֶיהָ נֶהֶרְגוּ כֻּלָּם. הִבְעַרְנוּ אֵשׁ וְחִמַּמְנוּ מַיִם לְקָפֶה. עִמָּנוּאֵל הִתְיַשֵּׁב וְאָחַז בְּיָדִי.

גליונות מקוונים 

