חג פורים / נתן וסרמן
לְאַחַר שֶׁאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה הֶחְבִּיאָה אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים בְּתַחְפּוֹשׂוֹת שֶׁהֵכִינָה מֵרֹאשׁ, וְלָקְחָה אוֹתָם לְתַהֲלוּכַת בֵּית הַסֵּפֶר, הִתְהַלַּכְתִּי בִּרְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג'וֹרְג' הַחֲמִישִׁי, מֶלֶךְ שֶׁאָהַב לְהִצְטַלֵּם בְּמַדֵּי צָבָא וַחֲלִיפוֹת צִי, וְחִפַּשְׂתִּי לַחֲטֹף יְלָדִים כְּדֵי לְהַפְשִׁיטָם מִתַּחְפּוֹשׂוֹתֵיהֶם. עַד עֶשֶׂר, כְּבָר רָאִיתִי מַלְכַּת אֶסְתֵּר בּוֹכָה בַּגֶּשֶׁם, שְׁנֵי קוֹפִים, בֶּטְמֶן, הוֹלַנְדִית בְּקַבְקַבֵּי עֵץ, צַנְחָן וְשׁוֹטֵר. עַד הַצָּהֳרַיִם הוֹצֵאתִי שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים עַל דְּבָרִים שׁוֹנִים שֶׁלִמְּדוּ אוֹתִי כִּי אֵין לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶם פְּרוּטָה. חַשְׁתִּי חֲרָטָה. בָּרוּר שֶׁעָדִיף הָיָה בְּאוֹתוֹ הַמְּחִיר לָלֶכֶת לְזוֹנָה, אֲפִלּוּ שֶׁשָּׁם מְשַׁלְּמִים רַק בִּמְזֻמָּן, וְהַסִּבָּה בְּרוּרָה: עֲדִיפָה הֲקָאָה מְטַלְטֶלֶת מֵעַל אַסְלָה שְׁבוּרָה, עַל מַשְׂטֵמָה הַמִּתְחַפֶּשֶׂת לִסְלִיחָה נְבוֹנָה.
מהספר שנתיים, סדרת "כבר", הוצאת כרמל, 2006.
|
|
|
|
|
|