גליונות מקוונים 
מאת דורית ויסמן
באמצע הקיץ הגעתי לחורף. נשלחתי ע"י מקום לשירה לפסטיבל השירה הבינלאומי ברוטרדם, המתקיים אחת לשנה, וחגג השנה את השנה ה - 40 לקיומו. פסטיבלי השירה של רוטרדם ממומנים, בין היתר, ע"י האיחוד האירופי, משרד התרבות ההולנדי ועירית רוטרדם. השנה לא הוזמן אף משורר מישראל. לעומת זאת מוזמנים כל שנה כל עורכי אתרי-השירה של רוטרדם: לרוטרדם יש אתר שירה בינלאומי – Poetry International Web או בקיצור PIW (קיים מ – 2002) - הכולל חטיבות למדינות שונות (כיום קיימות כ – 20 מדינות). בדרך כלל עורכי האתרים הלאומיים הם שמתרגמים את השירים של משוררי ארצם לאנגלית, וגם מוסיפים על כך מאמרים ודעות. העורכים הללו מלאים ברצון טוב, ועושים את עבודתם במסירות, לפעמים גם בהתנדבות. רוטרדם איננה מממנת את שכרם, אלא מחפשת מממנים שונים לכך.
עד שנת 2006 מומנה החטיבה הישראלית של PIW ע"י משכנות שאננים, ורמי סערי וליסה כץ היו העורכים האחראיים. משנת 2009 מקום לשירה הוא המממן (sponsor) של חטיבה זו, וליסה כץ היא העורכת האחראית.
מסיבה זו הוזמן לפסטיבל ברוטרדם, יחד עם עורכי החטיבות הלאומיות, גם נציג של מקום לשירה, וכך מצאתי עצמי, בהתראה קצרה, מעבירה את אחד הלילות של יולי במטוסים ובנמלי-תעופה.
הגעתי הישר לפתיחת הפסטיבל, שהיתה מרשימה במקצועיות שלה (משורר הולנדי אחד אף אמר לי שהוא סולד מעודף-המקצועיות והארגון). ניכר כי עבדו חודשים על האירוע הזה, כמו על כל הפסטיבל. על הבמה התחלפו משוררים, מיצגים, מנקים, בסדר מופתי ובלתי-פורמלי (לדוגמא: המשוררים מעלים עמם את עמוד המיקרופון, מבלי שיעשה זאת נער-במה, למשל). לא הרבו בנאומים – היה נאום אחד, של מנהל הפסטיבל. המלכה, שקיבלה, אמנם, את הכבוד הראוי - הגיעה בלימוזינה שחורה והתקבלה במחיאות כפים, והקהל קם לכבודה בבואה - ישבה כאחת-העם והקשיבה לכל המופע. לא נאמה, לא יצאה באמצע, לא קיבלה שיחת טלפון.
המשוררים קראו כל אחד בשפתו, והשירים הוקרנו באנגלית, בתיאום מופלא, על מסך גדול שעמד על הבמה. שמעתי שירה טובה לכל אורך הפסטיבל, הכרתי משוררים מעולים שאת שמם לא שמעתי עד אז. אני מקווה לשתף אתכם בחוויותי העזות משמיעת שירה טובה בתרגומים הבאים. אין התרגומים אמורים להקיף את כל מגוון משוררי הפסטיבל. הם מהווים מדגם קטן בלבד.
מקום נכבד בפסטיבל יוחד למיצגים, לוידיאו-שירה ולשירה אלקטרונית, אליה נפתחתי לראשונה.
בנוסף להכרויות עם משוררים נפלאים שהם גם אנשים ידידותיים ביותר (עם עורך-האתר המרוקאי ישבתי בארוחת הבוקר והפלגנו בנפלאות הזיתים ושמן הזית שבארצותינו) זכיתי גם ליהנות מדברים שבשולי הפסטיבל: מאירוח לבבי של ההולנדים, מיום-שוק, ומעונת ההרינג הקצרה – דג הנדוג ונאכל טרי במשך 6 שבועות בשנה.
הייתי נתינתה של עיר, שאניות מגיעות, בתעלות, עד מרכזה, עיר שהיתה שליטה של ארצות וימים, ועתה היא שולטת ברשת בינלאומית נפלאה של שירים, שהלואי ויכבשו את העולם.
חלק קטן של השירים הרי הם מתורגמים לפניכם.
אפשר לשלוח תגובות למייל האישי שלי: doritweisman@gmail.com
לְיַד מַרְאַת שֻׁלְחַן הַטּוּאָלֵט / ג'ורג' שירטס (george szirtes, הונגריה)
תרגום מאנגלית: דורית ויסמן
הִיא יוֹשֶׁבֶת אֶל שֻׁלְחַן הַטּוּאָלֵט, מְנַעֶרֶת שְׂעָרָהּ לְאָחוֹר,
לִיפְּסְטִיק בְּיָדָהּ, עֵינֶיהָ מְכֻוָּנוֹת מֵעַל לַשְּׂפָתוֹן הָרוֹטֵט,
דַּעְתָּהּ נְתוּנָה לְמִישֶׁהוּ – יֶלֶד – שֶׁנָּע מֵאֲחוֹרֶיהָ, מִתְבּוֹנֵן,
מִסְתַּכֵּל בַּשֵּׂעָר הַשָּׁחֹר הַנּוֹפֵל עַל כְּתֵפֶיהָ
וּמְנַסֶּה לְהָזִיז, מִבְּלִי שֶׁהִיא תָּשִׂים לֵב,
מַשֶּׁהוּ שֶׁהִיא אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לִרְאוֹת, מִתּוֹךְ תִּיק יָד שֶׁעַל הַמִּטָּה:
אַךְ עָלֶיהָ רַק לִפְנוֹת לִשְׂמֹאלָהּ עַל מְנַת לִצְפּוֹת בִּתְנוּעוֹתָיו
וְאוֹתָהּ הִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁהֶרְאֲתָה אוֹתָהּ מַרְאָה עַכְשָׁו גַּם אֶת הַיֶּלֶד
וְאֶת מָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְצִדָּהּ בְּאוֹתָהּ מַרְאָה, בַּחֶדֶר
שְׁנֵיהֶם עֲסוּקִים... מְאֻחָדִים לְרֶגַע
בְּאוֹתוֹ מַבָּט, מֻפְתָּעִים מֵהָרֶשֶׁת בָּהּ מָצְאוּ
עַצְמָם עוֹשִׂים מָה שֶׁהִשְׁתַּקְּפוּתָם הֶרְאֲתָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים,
הֵם נִשְׁבָּרִים בְּקָצֵהוּ שֶׁל צְחוֹק, בָּרוּר יוֹתֵר
לְרֶגַע, בְּאוֹתָהּ בְּרִית מָגִית, עַד שֶׁהִיא נִשְׁעֶנֶת קָדִימָה עַל מְנַת
לָשִׂים אֶת הָאֹדֶם, כְּשֶׁנְּשִׂימָתָהּ מְעַרְפֶּלֶת אֶת הַזְּכוּכִית
וְהַיֶּלֶד וְהָאִשָּׁה נִפְרָדִים. וַעֲדַיִן, הַרְבֵּה שָׁנִים אַחַר כָּךְ,
זוֹרֵק סְפָרִים יְשָׁנִים אוֹ מֵרִים גְּלוּיָה
בִּכְתַב יָדָהּ, אוֹ תּוֹפֵס מַבָּט בְּעֵינֵי בִּתּוֹ
שֶׁנִּנְעָץ בּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, הוּא רוֹאֶה פִּתְאֹם אֶת הַמַּרְאָה
וְשׁוֹמֵעַ שׁוּב אֶת צְחוֹקָם הַשָּׁבוּר הַמְּשֻׁתָּף.
בֵּית מְשֻׁגָּעִים / ג'ורג' שירטס (George Szirtes)
תרגום מאנגלית: דורית ויסמן
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא שֶׁזֶּה גַּבְרִי.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא שֶׁהוּא דָּבֵק בֶּאֱמוּנוֹתָיו.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא שֶׁשְּׁפִיּוּת הִיא בּוּרְגָּנִית.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ מְשַׂחֵק.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא שֶׁאַף אֶחָד לֹא מִתְקַבֵּל בִּגְלַל שֶׁהוּא פָּשׁוּט נֶחְמָד.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא שֶׁהוּא מְשַׁחְרֵר אֶת הַנֶּפֶשׁ.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא שֶׁאַתָּה פָּשׁוּט יָכוֹל לַחֲשֹׁב שָׁם מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לְהִכָּנֵס.
אֵין שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים, אֲנָשִׁים בָּאִים וְהוֹלְכִים כָּל הַזְּמַן.
אֵין שׁוּם דָּבָר מְאַיֵּם לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים, כֻּלָּנוּ מֵתִים.
אֵין שׁוּם דָּבָר סוֹפִי לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים: אַתָּה הוֹלֵךְ סְתָם כְּדֵי לְהִצְטָרֵף.
אֵין שׁוּם דָּבָר עָצוּב לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים: הִתְיַפְּחוּת וַחֲרִיקַת שִׁנַּיִם, זֶה כְּלוּם.
אֵין שׁוּם דָּבָר מְשֻׁגָּע לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים, זֶה שָׁפוּי בְּלָאו הָכֵי.
אֲנַחְנוּ שְׁפוּיִים בְּלָאו הָכֵי, אֲנַחְנוּ מְשֻׁגָּעִים בְּעִצּוּבֵנוּ, אַךְ הַשִּׁגָּעוֹן נֶעֱרָץ יוֹתֵר.
נֶעֱרָץ הוּא הַקּוֹף, הַבֻּלְבּוּל, הַמִּיטוֹכוֹנְדְרִיָּה, הַנְּפִיחוּת בַּגָּרוֹן,
נֶעֱרָץ הוּא הַסַּחְלָב, הַשּׁוּם, הָאֵשׁ שֶׁבְּתוֹךְ הַסֵּפֶר הַסָּגוּר,
נֶעֱרָץ בְּכִי הַמְּעֻנֶּה, הַקּוֹל הָאוֹבֵד שֶׁל הַזָּמִיר, הַצְּחוֹק
בְּכָל דָּבָר הוּא שָׁפוּי, לִכְאוֹרָה, אַךְ נוֹטֶה לְשִׁגָּעוֹן
כְּמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, הַגֶּשֶׁם הָאִטִּי, כָּל טִפָּה מִתְנַדְנֶדֶת, הַכְּבִישׁ הָרָחָב,
הָעַיִן הַמְּלֵאָה עַד שְׂפָתָהּ, הַצְּלָלִים, הַפִּיקְנִיקִים, הַהַעֲבָרוֹת הַצִּבּוּרִיּוֹת, הָרַעַם.
הַטֶּבַע הוּא שִׁגָּעוֹן עִם שִׁיטָה וְלָכֵן מְשֻׁגָּע עוֹד יוֹתֵר.
תַּרְבּוּת הִיא שִׁגָּעוֹן שֶׁכָּל אֶחָד יוֹרֵשׁ.
מַדָּע הוּא שִׁגָּעוֹן שֶׁל אַהֲבַת מִסְפָּרִים, הָאַהֲבָה הַמֻּשְׁלֶמֶת (פוּי)
בְּרִיאוּת הִיא שִׁגָּעוֹן שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה מֵרֶגַע לְרֶגַע (גֶּעזוּנְטְהַיְט!)
כֶּסֶף הוּא שִׁגָּעוֹן שֶׁמְּמַלֵּא אֶת כִּיסְךָ וּמַשְׁאִיר נָתִיב כָּסוּף שֶׁל חִלָּזוֹן בַּגִּנָּה.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא לֹא לְתָאֵר אוֹתוֹ.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא לֹא לְשַׁנּוֹת אוֹתוֹ.
הָעִנְיָן לְגַבֵּי בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים הוּא לִחְיוֹת בּוֹ
לְהַרְגִּיל עַצְמְךָ לְמִנְהָגָיו הַטְּהוֹרִים
לְהִתְגּוֹרֵר בְּבֵית אֲדוֹן הָעוֹלָם לָנֶצַח
עִם הַנָּבִיא, הַמְּשׁוֹרֵר, הַגַּמָּד, הַמַּשְׂכִּיל, הָאֵשׁ.
Poetry International Web- George Szirtes
כַּמּוּבָן / פיוטר זומר (Piotr Sommer, פולין)
תרגום מן התרגום לאנגלית: דורית ויסמן
הוּא לֹא יְסַפֵּר לְךָ אֶת סִפּוּר חַיָּיו
בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת אוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, אֲפִלּוּ
אִם בֶּאֱמֶת הָיָה רוֹצֶה
לְהַרְאוֹת לְךָ שֶׁהוּא מְחַבֵּב אוֹתְךָ
וּבוֹטֵחַ בְּךָ. פָּשׁוּט,
אֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי
מִי אָמַר שֶׁיֵּשׁ לְאַפְשֵׁר
סִימְפַּטְיָה עַל יְדֵי יֶדַע שֶׁל פְּרָטִים.
אַף אֶחָד, כַּמּוּבָן. אוּלַי בִּגְלַל זֶה אִישׁ
אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַהֵר, וְיָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ
שֶׁקֶט, וּמִלִּים
רַק כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה.
וְעַכְשָׁו נַסֵּה לִבְטֹחַ בּוֹ בְּהֵעָדֵר זֶה
שֶׁל מִלִּים וּמִשְׁפָּטִים וְסִפּוּרִים.
Poetry International Web- Piotr Sommer
שיר של משוררת עירקית גולה, דוניה מיכאיל:
הַמִּלְחָמָה עוֹבֶדֶת קָשֶׁה / דוניה מיכאיל (Dunya Mikhail, עירק)
תורגם במשותף על ידי פרץ-דרור בנאי (מהמקור בערבית) ודורית ויסמן (מהתרגום-לאנגלית של אליזבט וינזלו)
כַּמָּה חֲרוּצָה הַמִּלְחָמָה
וּפְעִילָה
וּמִצְטַיֶּנֶת!
שׁוֹלַחַת מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר
אַמְבּוּלַנְסִים
לִמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים
מְנַדְנֶדֶת גּוּפוֹת בָּאֲוִיר
מַחֲלִיקָה אֲלוּנְקוֹת לִפְצוּעִים
מְזַמֶּנֶת גֶּשֶׁם מֵעֵינֵי אִמָּהוֹת
חוֹפֶרֶת בָּאֲדָמָה
מוֹצִיאָה דְּבָרִים רַבִּים
מִתַּחַת לַהֲרִיסוֹת
דְּבָרִים קְפוּאִים נוֹצְצִים
חֶלְקָם חִוְּרִים שֶׁעֲדַיִן פּוֹעֲמִים
מְעוֹרֶרֶת שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת
בְּתוֹדָעַת הַיְּלָדִים,
מְבַדֶּרֶת אֶת הָאֵלִים בִּירִי טִילִים
וְזִקּוּקִים לַשָּׁמַיִם
זוֹרַעַת מוֹקְשִׁים בַּשָּׂדוֹת
קוֹצֶרֶת נְקָבִים וּבוּעוֹת
דּוֹחֶקֶת מִשְׁפָּחוֹת לְהַגֵּר
נִצֶּבֶת לְצַד אַנְשֵׁי הַדָּת
כְּשֶׁהֵם מְקַלְּלִים אֶת הַשָּׂטָן
(הַמִּסְכֵּן, יָּדוֹ, עֲדַיִן בָּאֵשׁ, מַכְאִיבָה לוֹ)
הַמִּלְחָמָה מַמְשִׁיכָה לַעֲבֹד, בֹּקֶר וָעֶרֶב
מְעוֹרֶרֶת הַשְׁרָאָה בָּעָרִיצִים לָשֵׂאת נְאוּמִים אֲרֻכִּים
מְחַלֶּקֶת מֶדַלְיוֹת לַגֶּנֶרָלִים
וְלַמְּשׁוֹרְרִים נוֹשְׂאִים לִכְתִיבָה
מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּתַעֲשִׂיַּת גַּפַּיִם מְלָאכוּתִיּוֹת
מַשְׁפִּיעָה מָזוֹן לַזְּבוּבִים
מוֹסִיפָה דַּפִּים לְסִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה
מַשִּׂיגָה שִׁוְיוֹן בֵּין הוֹרֵג לְנֶהֱרָג
מְלַמֶּדֶת מְאַהֲבִים לִכְתֹּב מִכְתָּבִים
מְאַמֶּנֶת עֲלָמוֹת לְחַכּוֹת
מְמַלֵּאת אֶת הָעִתּוֹנִים בְּכוֹתָרוֹת וּתְמוּנוֹת
בּוֹנָה בָּתִּים חֲדָשִׁים לִיתוֹמִים
מְרַעֲנֶנֶת אֶת יוֹצְרֵי אֲרוֹנוֹת הַקְּבוּרָה
טוֹפַחַת עַל כִּתְפֵי חוֹפְרֵי הַקְּבָרִים
מְצַיֶּרֶת חִיּוּךְ עַל פְּנֵי הַמְּפַקֵּד
הִיא עֲמֵלָה בְּחָרִיצוּת שֶׁאֵין דוֹמָה לָהּ
לַמְרוֹת זֹאת אֵין אִישׁ נוֹתֵן לָהּ מִלָּה טוֹבָה.
Poetry International Web- Dunya Mikhail
אֶלְחַסֶן מִבַּצְרָה1/ בריאן טרנר
תרגום מאנגלית: דורית ויסמן וליסה כץ
אִם הָיִיתִי יָכוֹל לָצֵאת לְמַסַּע אֶלֶף שָׁנִים לְאָחוֹר
לְאוֹגוּסְט 1004, לְאֹהֶל קָטָן
שָׁם אֶלְחַסֶן נִרְדַּם בֵּין סְפָרִים
עַל שְׁקִיעוֹת, צְלָלִים, וְעַל הָאוֹר עַצְמוֹ,
הָיִיתִי שׁוֹאֵל הַאִם אוֹר עוֹבֵר בְּקַו יָשָׁר,
אוֹ מָה מַשְׁפִּיעַ עַל חֻקֵּי הַהִשְׁתַּבְּרוּת, אוֹ אֵיךְ
הוּא סָלַל אֶת הַדֶּרֶךְ לַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה הָאָנָלִיטִית;
הָיִיתִי שׁוֹאֵל עַל הָאוֹר בְּתוֹכֵנוּ,
מָה זוֹרֵחַ בְּמַאֲגַר הַחֲלוֹמוֹת הַגָּדוֹל
שֶׁל הַתּוֹדָעָה, וְהַאִם הוּא לָמַד אֶת הַצְּלָלִים הָעֲמֻקִּים
שֶׁמֵּבִיא אוֹר הַיּוֹם, וְאֵיךְ הָאוֹר מַגְדִּיר אוֹתָנוּ.
Poetry International Web- Dunya Mikhail
1.אבו עלי אלחסן אבן אלחסן אבן אלהיית'ם (965 - 1039), נקרא Alhazen בלטינית (וזה שם השיר המקורי באנגלית), היה מדען ואיש-אשכולות ערבי שהרים תרומה ניכרת לתחום האופטיקה, וכן לתחומי האנטומיה, האסטרונומיה, ההנדסה, המתמטיקה, הרוקחות, האופתלמולוגיה, הפילוסופיה, הפיזיקה, הפסיכולוגיה, התפיסה החזותית, ואף למדע באופן כללי. הוא מכונה לעתים "אל בסרי" על שם עיר מולדתו בַּצְרָה שבעיראק.
סְנָאִים / זיגיטס פרולסקיס (Sigitas Parulskis, ליטא)
תרגום מן התרגום לאנגלית: דורית ויסמן
שָׁדַיִךְ, כְּשֶׁאַתְּ יוֹצֵאת מֵחֲדַר-
הָאַמְבַּטְיָה – אִם הָיִיתִי מְשׁוֹרֵר אֲמִתִּי הָיִיתִי אוֹמֵר,
יוֹצֵאת מֵעֵמֶק הַלִּילָךְ – שָׁדַיִךְ הֵם כְּמוֹ
שְׁנֵי סְנָאִים יוֹשְׁבִים עַל עָנָף,
זַרְבּוּבִיּוֹת קְטַנּוֹת חוּמוֹת שֶׁכִּמְעַט וְאֵינָן נִפְנוֹת הַצִּדָּה
סוֹקְרוֹת מִלְּמַעֲלָה אֵילוּ דְּבָרִים חֲדָשִׁים יֵשׁ לָעוֹלָם לְהַצִּיעַ
אִם הָיִיתִי מְשׁוֹרֵר הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁשִּׁטָּפוֹן שֶׁל תְּשׁוּקָה
זוֹרֵם אֶל תּוֹךְ עֵמֶק אֲגַן הַיְּרֵכַיִם שֶׁלִּי כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה
אוֹתָם סְנָאִים מִתְבּוֹנְנִים
בִּי כְּאִלּוּ אֲנִי אֱלֹהִים, אוֹ כְּמוֹ בְּפָאוּנָה
לֹא, לְפָחוֹת כְּמוֹ בְּסָטִיר זָקֵן
וְעָלוּב
זִרְמֵי-אוֹן שֶׁל תְּשׁוּקָה זוֹרְמִים מַטָּה
מֵעַנְנֵי מֹחִי דֶּרֶךְ עַלְוַת הָרֵאוֹת
מֵעַל לְאַבְנֵי הַכִּלְיָה, מְמַלְמְלִים בְּמֵי הַכָּבֵד הָרְדוּדִים
וְאַחַר כָּךְ, מְשַׂגְשֵׂג בַּמְּעָרָה הָעֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעֵמֶק
גֶּזַע קָשֶׁה וּבַעַל שֳׁרָשִׁים
הוֹפֵךְ לְעָלֶה, שַׁרְבִיט שֶׁל חַיִּים, axis mundi
זֶה מָה שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר, אִם הָיִיתִי מְשׁוֹרֵר
בִּמְקוֹם זֹאת אֲנִי פָּשׁוּט מוֹתֵחַ אֶת יָדַי לִקְרָאתֵךְ וְהַחַיּוֹת
הַמְּבֻיָּתוֹת הַקְּטַנּוֹת אוֹכְלוֹת בְּרֹגַע מִתּוֹךְ
כַּפּוֹת יָדַי
וַאֲנִי מִתְקַשֶּׁה רַק טִפָּה
Poetry International Web- Sigitas Parulskis
אֵימַת יַלְדוּת / לוק דייויס (Luke Davies), אוסטרליה
תרגום מאנגלית: דורית ויסמן
בִּשְׂדֵרַת מִינָמוּרָה. הַבּוּשׁ.
הֶעָרוּץ. אָבִי וַאֲנִי.
הָלַכְנוּ לִקְצֵה הַמַּפָּלִים עַל מְנַת לִנְקֹם,
לִמְצֹא אֶת הָעוֹרֵב שֶׁתָּקַף אוֹתִי1.
אָפֹר-אַחַר-הַצָּהֳרַיִם, הַצִּפּוֹר הַשְּׁחֹרָה נֶעֶלְמָה,
הִתְיַפְּחוּתִי הַנִּרְגַּעַת. אַבָּא אָחַז בְּיָדִי,
זָרַק אֲבָנִים לְתוֹךְ הָעֵצִים הָרֵיקִים, צָעַק
עַל הַשִּׂיחִים הַשְּׁחֹרִים, "תִּסְתַּלְּקוּ"!
אָהַבְתִּי אוֹתוֹ עַל הַעֲמָדַת הַפָּנִים.
במקור: magpie – עקעק או עורב נחלים. בתקופת הרבייה העורבים מגִנים בתוקף על הטריטוריה שלהם ועלולים לתקוף בני אדם שמתקרבים לאזור הקן.
Poetry International Web- Luke Davies
מִכְתָּב 1 (מתוך "תִּכְתֹּבֶת") / ז'אק רובו (Roubaud, Jacques, צרפת)
קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ הָאַחֲרוֹן וּמִיָּד עָנִיתִי. אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אִם קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ הָאַחֲרוֹן
וְאִם בְּכַוָּנָתִי לַעֲנוֹת. אִם יֻרְשֶׁה לִי, אֲבַקֵּשׁ לְהָעִיר כִּי מִשְׁלוֹחַ מִכְתָּבֵךְ הָאַחֲרוֹן גּוֹרֵם
לַמִּכְתָּב שֶׁשָּׁלַחְתְּ לְפָנָיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה יוֹתֵר הָאַחֲרוֹן, וְאִם אֶעֱנֶה, מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עַכְשָׁו,
זֶה לֹא בִּתְגוּבָה לְמִכְתָּבֵךְ-שֶׁלִּפְנֵי-הָאַחֲרוֹן. אֵינֶנִּי יָכוֹל, לָכֵן, לְסַפֵּק אֶת בַּקָּשׁוֹתַיִךְ
שֶׁהִבַּעַתְּ בְּמִכְתָּבֵךְ הָאַחֲרוֹן. אֲצַיֵּן גַּם כֵּן, אֲגַב, שֶׁמִּכְתָּבֵךְ הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מֵגִיב, לַמְרוֹת
הַצְהָרָתֵךְ (וַאֲנִי מְצַטֵּט: "זֶה עַתָּה קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ הָאַחֲרוֹן בְּיוֹתֵר וַאֲנִי מְגִיבָה
מִיָּד"), לַמִּכְתָּב עִם שְׁאֵלוֹתַי, אֶלָּא אִם כֵּן אֲנִי טוֹעֶה (אַךְ אֲנִי לֹא טוֹעֶה, יֵשׁ לִי עֳתָקִים),
אִם קִבַּלְתְּ אֶת מִכְתָּבִי הָאַחֲרוֹן וְאִם בְּכַוָּנָתֵךְ לַעֲנוֹת. אִם לֹא אֲקַבֵּל הַבְהָרָה וּתְגוּבָה
מִמֵּךְ לִשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת אֵלּוּ, לָהֶן אֲנִי מְיַחֵס (מִסִּבָּה טוֹבָה, אֲנִי חוֹשֵׁב) חֲשִׁיבוּת מְיֻחֶדֶת,
אֵאָלֵץ, לְדַאֲבוֹנִי, לְהַפְסִיק אֶת הַהִתְכַּתְּבוּיוֹת בֵּינֵינוּ.
הַחַיִּים: סוֹנָטָה / ז'אק רובו (Roubaud, Jacques, צרפת)
000000 0000 01
011010 111 001
101011 101 001
110011 0011 01
000101 0001 01
010101 011 001
010111 001 001
010101 0001 01
01 01 01 0010 11
01 01 01 01 01 11
001 001 010 101
000 1 0 1 001 00 0
0 0 0 0 0 110 0 0 0 101
0 0 0 0 01 0 0 0 0 0 0
Poetry International Web- Jacques Roubaud
ולקנוח, משורר הולנדי עם סיפור. המשורר הוא ל. פ. רוזן, והסיפור יבוא בסוף.
הָאֲנָשִׁים עַל שְׂפַת הַיָּם / ל.פ. רוזן, הולנד
תרגום מן התרגום לאנגלית ובסיוע המשורר: ליסה כץ ודורית ויסמן
נִרְאֶה שֶׁאֵין זֶה עוֹצֵר כְּמוֹ שֶׁהָעוֹר אֵינוֹ
עוֹצֵר בְּעַד הַזְּבוּב, וְהַיָּד בְּעַד הָאַהֲבָה. יוֹם כָּזֶה
הֵם הַחַיִּים. בָּהֶם הָאֲנָשִׁים שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם נֶעֱלָמִים
בְּרִשְׁרוּשׁ אֶל תּוֹךְ הַבּוֹרוֹת. הַמַּיִם צוֹחֲקִים
לָהֶם. מִתְקָרְבִים עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל, כְּאִלּוּ הָיִינוּ אֲנַחְנוּ
הַיָּם. צַעְצוּעִים, תִּיקִים, כָּל "אוֹצְרוֹת שׁוֹדְדֵי הַיָּם",
אָנוּ מַצִּיעִים זֹאת כְּמוֹ הָיָה זֶה הַקֶּצֶף שֶׁלָּנוּ. וּלְפֶתַע
אָנוּ נִצָּבִים מוּל זֶה עַיִן בְּעַיִן. הַאִם נִלְחֶצֶת
יָד? הַחֹרִים מְהַמְהֲמִים. מַשֶּׁהוּ חֲגִיגִי עוֹלֶה.
מְעַט מִדַּי אָנוּ יוֹדְעִים עַל מְנַת לָדַעַת
בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ רוֹצִים הַחַיִּים לָלֶכֶת. לִפְעָמִים הֵם נִרְאִים
נָעִים סָבִיב בְּבֶהָלָה. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יוֹתֵר אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים
שֶׁהֵם מְסַמְּנִים לָנוּ לָבוֹא. בְּשֶׁקֶט
וּבְחִיּוּב. שֶׁהֵם לֹא יִפְגְּעוּ בְּשַׂעֲרָה מֵרֹאשֵׁנוּ.
הַמִּטָּה / ל.פ. רוזן, הולנד
תרגום מן התרגום לאנגלית ובסיוע המשורר: ליסה כץ ודורית ויסמן
בִּסְתָו קָרִיר, יָבֵשׁ זֶה
עֲדַיִן חוֹשֵׁב עַל מָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קָרָה,
חָלַפְתִּי עַל פְּנֵי בֵּיתֵךְ,
הָעֵצִים הַיְּבֵשִׁים נִפְתְּחוּ
לְאִטָּם, חַלּוֹנוֹתַיִךְ הוֹפִיעוּ שׁוּב
כְּמוֹ לֶהָבוֹת מֻכָּרוֹת,
אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הֶחָדָשׁ, אֶת הַיָּשָׁן,
אֶת הַחַם יוֹתֵר, אֶת הַקַּר, אֶת מָה שֶׁנָּכוֹן
וְלֹא נָכוֹן זֶה בְּצַד זֶה
בַּמִּטָּה. מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ שְׁנַיִם
כְּרוּכִים כָּל כָּךְ זֶה בָּזֶה,
מֵעוֹלָם הִיא לֹא חָרְקָה חָזָק יוֹתֵר
מִטַּת הַנּוֹאֲפִים
הָאֲמִתִּית.
Poetry International Web- L.F. Rosen
ומה הסיפור? בקשתי מאת המשורר רוזן רשות לפרסם את תרגומי לשירו באתר. כתגובה הוא שלח לי שיר שכתב על ליסה ועלי, מתרגמות את שירו המיטה, בסדנת התרגום שנערכה שם.
והנה השיר:
הַמִּטָּה, מְתֻרְגֶּמֶת / ל.פ. רוזן
תרגום מהולנדית: בת-שבע דורי-קרלייה
הֵן בָּאוּ כְּדֵי לָקַחַת אֶת הַמִּטָּה
מֵחֲדַר הַשֵּׁנָה הַהוֹלַנְדִּי שֶׁלּוֹ,
לְהָבִיא לוֹ חֻפָּה חֲדָשָׁה, אַפִּרְיוֹן תַּחְרִים אֶלֶגַנְטִי,
רִקְמָה לוֹהֶטֶת עַל כָּרִיּוֹת עִבְרִיּוֹת.
לִיסָה וְדוֹרִית, שְׁתֵּי צִפֳּרֵי שִׁיר,
שֶׁבְּמֵיטַב הַמָּסֹרֶת שֶׁל חַיּוֹת בְּסִפְרֵי הָאַגָּדוֹת
מַאֲכִילוֹת עַצְמָן וְזוֹ אֶת זוֹ
בְּזִרְעֵי דְּיוֹ וּנְסֹרֶת מִלִּים
(וְכֵּן, גַּם בַּחֲפִיסוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל שׁוֹקוֹלָד שֶׁהֶחְבִּיאוּ מִתַּחַת לַמִּזְרָן
וּבָרֶגַע שֶׁנִּמְצְאוּ, גָּרְמוּ לַסְּדִינִים לְהִתְנַפֵּחַ מִשִּׂמְחָה).
נוֹאֶפֶת,
הַטָּעוּת הַקְּטַנָּה בַּתִּרְגּוּם,
שָׁכְבָה בְּצִפִּיָּה וְגַם הַפַּעַם
הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ הַפַּתְיָנִי מִבֵּין הַסְּדִינִים.
חִיּוּךְ הִסְתַּלְסֵל עַל שִׂפְתֵיהֶן: מִי אוֹ מָה
הָיָה בְּמַחְשְׁבוֹתַי?
