גליונות מקוונים 
עַל הַקִּיר מַפָּה. אֲנִי מוֹלִיכָה אֶת הָאֶצְבַּע לְאֹרֶךְ קַו הַחוֹף.הֵנָּה פֶּה יֵשׁ כֵּף קָטָן. עוֹלֶה מִשָּׁם עָשָׁן. וַאֲנִי
כָּאן, בְּדִיּוּק מִתַּחַת לֶעָשָׁן הַזֶּה.
שיר מתוך הספר עמוק בלב היער של סירקה טורקה
סירקה טורקה
הָעֵצִים מִתְנוֹדְדִים, כּוֹכָבִים בִּשְׂעָרָם. בְּאֶמְצַע הַקֶּרַח, בָּעֲרָפֶל, כְּבֹהֶן אֱלֹהִים נָח הַשִּׂרְטוֹן.
אֱלֹהִים גֵּרֵשׁ אֶת אֶחָד מִמְּלָאכָיו, אֶת הָרָזֶה וְהַשָּׁחוּחַ, הוּא נָפַל מִן הַשָּׁמַיִם בְּכֹחַ. בְּעִקְבוֹת אַפְלוּלִית
הַיָּמִים בָּאָה אַפְלוּלִית הַכּוֹכָבִים. הַיּוֹם כָּבְתָה הַטֵּלֵוִיזְיָה בַּשֶּׁלֶג.
סירקה טורקה, מהספר עמוק בלב היער , 2006.
כְּכוֹכָב חִוֵּר רָץ הַכֶּלֶב לְצִדִּי, הַסְּתָו נָשַׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְהַיַּעַר. צִפֳּרִים מְאֻחָרוֹת, אַתֶּן הַיּוֹדְעוֹת:
לִפְעָמִים אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם רַק מְעַט מְאֹד, לִפְעָמִים כְּלָל וּכְלָל לֹא. אֲנִי מַצְמִידָה אֶת הַיַּעַר הַזֶּה
לְלֶחְיִי כְּכָרִית, בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנִי בַּבַּיִת רַק כַּאֲשֶׁר מִתְגַּלְגֶּלֶת מֵהַכְּפָר הַסָּמוּךְ נְבִיחַת כֶּלֶב כְּפַעֲמוֹן
זְכוּכִית. הֶעָנָן עָשׂוּי לִהְיוֹת שָׁחִיף שֶׁל כִּנּוֹר אוֹ רִיצָה קַלָּה בַּאֲלַכְסוֹן הָלְאָה, אַךְ לְלֵב אֵין תַּכְלִית
אִם הָאַהֲבָה אֵינָהּ חוֹצָה אוֹתוֹ, אִם הַתְּשׁוּקָה אֵינָהּ מַכָּה בָּאֶצְבָּעוֹת וּבָעֵינַיִם כְּבָרָק. יְדִידִי הָאַיָּל,
צִפֳּרִים אַחֲרוֹנוֹת: הָעַכָּבִישׁ הִזְדַנֵּק מִיָּדִי לַחֹפֶשׁ בְּרַגְלוֹ הַדַּקִּיקָה כַּאֲוִיר. אֲנִי מוֹלִיכָה אִתִּי לְעִתִּים
קְרוֹבוֹת אֶבֶן יְדִידוּתִית, הַיָּרֵחַ מְשַׂחֵק עִם הַדָּג, לִשְׁנֵיהֶם סְנַפִּירֵי זָהָב, וְיֵשׁ אֲבִיבִים שֶׁבָּהֶם צִוְחוֹת
עוֹפוֹת הַמַּיִם עוֹלוֹת מֵהָעֵמֶק כִּפְעִימוֹת הַלֵּב. הָעֲנָנִים הַנִּשְׁאָרִים כָּאן בַּסְּתָו וְהַדַּקָּר הַקָּטָן בְּכִיס
הָאֶבֶן, אַתֶּם תִּשָּׁאֲרוּ עוֹד אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי אֵלֵךְ. אֲבָל עֲפָרִי הַמְּשֻׁגָּע יָעוּף אֲלֵיכֶם כְּמוֹ עֲנָנִים מְצֻנָּנִים.
וְכָךְ נִהְיֶה שׁוּב בְּיַחַד בְּכַף יָדוֹ שֶׁל הַשָּׂדֶה, תָּמִיד אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם, מִתַּחַת לְפֶרַח הָאֻכְמָנִית, לָנֶצַח.
סירקה טורקה, מהספר עמוק בלב היער , 2006.
הַשָּׁמַיִם הֵם מְעִיל שֶׁבְּתוֹכוֹ פּוֹעֵם לֵב הָאֲדָמָה. הוֹי, רָאִיתִי אֶת הַזְּמַן בְּנָפְלוֹ לְאִטּוֹ לְתוֹךְ הָרוּחַ,
אֶת הָעֲנָפִים בַּהֲנִצָּם לִכְדֵי דִּבּוּר אֵינְסוֹפִי וְאֶת הַצֶּ'לּוֹ הַחוּם שֶׁל הַסְּתָו כְּשֶׁהוּא נוֹדֵד לְבַדּוֹ בֵּין
הַגְּזָעִים. לֹא אַהֲבָה חֲסְרַת-מָנוֹחַ אֶלָּא אַהֲבָה טוֹבָה מְמַלֵּאת אֶת הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁהַשֶּׁלֶג מְמַלֵּא אֶת
מְאוּרוֹת הַחֹרֶף. בְּמֶשֶׁך כָּל הַחֹרֶף קִּפֵּץ כַּדּוּר אָבָק קָטָן הָלוֹךְ וָשׁוֹב, הָאֶשְׁנַבִּים נִפְתְחוּ כְּדֵי
שֶׁהַבְּכִי יָבוֹא וְיֵלֵךְ וּבֵין הָעֶרֶב לְבֵין הַלַּיְלָה שָׁר אֵיזֶשֶׁהוּ בָּהִיר מְצֻנָּן. אַהֲבָה טוֹבָה הִיא גֶּשֶׁר
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמְּכוֹנִיוֹת הַמִּתְגַנְּבוֹת, אֶת גֶּשֶׁם הַשֶּׁלֶג. הִיא מְלַטֶּפֶת אֶת הָרֹאשׁ. אֶת הַשְּׂעָרוֹת וְאֶת
הַמַּחְשָׁבוֹת כְּמוֹ שֶׁהַגֶּשֶׁם מְלַטֵּף אֶת בֵּית-הַהַבְרָאָה וְאֶת יַעַר הָאֳרָנִים הַזָּקֵן. כָּל הָאַהֲבָה כָּאן
בַּשֶּׁלֶג הַמּוּעָט, בְּכַדּוּר הָאָבָק הַמּוֹסִיף לְהִתְכַּדְרֵר, בְּחֹפֶן הַבֹּץ שֶׁנָּעִים לְהַחְלִיק בּוֹ. אֵי-שָׁם מוֹלִיךְ
הַגֶּשֶׁר לַמֶּרְחַקִּים. אֵי-שָׁם בּוֹהֲקִים הַתַּפּוּחִים בְּאֶמְצַע הַשֶּׁלֶג, וְהַגַּגּוֹת גּוֹלְשִׁים לְעֵבֶר עֲרֵמוֹתָיו.
אֲבָל אֲנִי כְּבָר נוֹפֶלֶת לְאִטִּי וְכָךְ גַּם הַזְּמַן שֶׁבִּי. אֵין לִי מָה לוֹמַר עוֹד, הִנִּיחוּ לִי לָנוּחַ. נוֹתְרוּ רַק
שְׁנֵי סְתָוִים, הָאֶחָד וְהָאַחֵר, שֶׁאָז נוֹשְׁרוֹת צַמּוֹת הַדָּגָן וְהַגַּרְגֵּר שׁוֹאֵף לְמוֹתוֹ, לַיָּחִיד שֶׁאוֹתוֹ הוּא
יוֹדֵעַ לִפְנֵי שֶׁיֵּחָטֵף. בְּשֶׁקֶט, עַכְשָׁו בְּשֶׁקֶט מֻחְלָט. הַיּוֹם כְּבָר מַחְשִׁיךְ בִּי, לַלַּיְלָה יֵשׁ בֹּהַק מוּזָר.
סירקה טורקה, מהספר עמוק בלב היער , 2006.
