דף הבית גליונות מקוונים שנת 2007 גיליון 26 - ספטמבר 2007 יהודה עמיחי
גרסת הדפסה

 

3

אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתְּ אוֹתִי
נָתַתִּי לְכֶלֶב גִּשּׁוּשׁ לְהָרִיחַ
בְּחָזִי וּבְבִטְנִי. יְמַלֵּא נְחִירָיו
וְיֵצֵא לִמְצֹא אוֹתָךְ.

חלק מתוך השיר כֶּלֶב אַחֲרֵי הָאַהֲבָה
מהספר מאחורי זה מסתתר אושר גדול 1974

 

יהודה עמיחי

 

 

 

כֶּלֶב אַחֲרֵי הָאַהֲבָה /יהודה עמיחי

אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתְּ אוֹתִי
נָתַתִּי לְכֶלֶב גִּשּׁוּשׁ לְהָרִיחַ
בְּחָזִי וּבְבִטְנִי. יְמַלֵּא נְחִירָיו
וְיֵצֵא לִמְצֹא אוֹתָךְ.

אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיִּמְצָא וְיִקְרַע
אֶת אֶשְׁכֵי מְאַהֲבֵךְ וְיִכְרֹת שָׁפְכָתוֹ
אוֹ לְכֹל הַפָּחוֹת
יָבִיא לִי גֶּרֶב שֶׁלָּךְ בֵּין שִׁנָּיו.

מהספר מאחורי זה מסתתר אושר גדול 1974

 

 

 

 

שיר 10 מתוך המחזור "טִיּוּל יִשְׂרְאֵלִי/ הָאֲחֵרוּת הִיא הַכּל הָאֲחֵרוּת הִיא אָהֲבָה"/יהודה עמיחי

אֲנִי זוֹכֵר שְׁאֵלָה בְּסֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן,
עַל רַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אֶחָד וְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת
שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ?
וְאַף אֶחָד לֹא שָׁאַל מָה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ,
אִם יַעַצְרוּ אוֹ יַעַבְרוּ אַחַת עַל פְּנֵי הַשְּׁנִיָּה וְאוּלַי יִתְנַגְּשׁוּ.
וְלֹא הָיְתָה שְׁאֵלָה עַל אִישׁ שֶׁיּוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד
וְאִשָּׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ
וְהַאִם בִּכְלָל יִפָּגְשׁוּ וּלְכַמָּה זְמַן יִפָּגְשׁוּ?
וּבִדְבַר סֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן. עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי
אֶל הָעַמּוּדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּהֶם רְשִׁימַת הַפִּתְרוֹנוֹת.
וְאָז הָיָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
עַכְשָׁו מֻתָּר. עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹדֵק
בַּמֶּה צָדַקְתִּי וּבַמֶּה טָעִיתִי
וְיוֹדֵעַ מֶה עָשִׂיתִי נָכוֹן וּמָה לֹא עָשִׂיתִי. אָמֵן.

מתוך הספר פתוח סגור פתוח (1998).

 

 

 

 

 

 

 

 

שיר 6 מתוך המחזור "טִיּוּל יִשְׂרְאֵלִי/ הָאֲחֵרוּת הִיא הַכּל הָאֲחֵרוּת הִיא אָהֲבָה" / יהודה עמיחי

אֲנִי מְחַפֵּשׂ לִי מָקוֹם נוֹחַ וְגָבֹהָּ וְיָעִיל
כְּדֵי לְהַשְׁקִיף עַל חַיַּי לִבְרָכָה וְלִקְלָלָה.
אֲנִי גַּם לְמָטַה וְגַם לְמַעְלָה. אֲנִי כְּמוֹ בִּלְעָם עַל הַגְּבָעוֹת
וְגַם כְּמוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַחוֹנִים בָּעֵמֶק.
אֲבָל אֲנִי גַּם כְּמוֹ מְפַקֵּד תּוֹתְחָנִים
שֶׁמַּצִּיב אֶת תּוֹתָחָיו בְּמָקוֹם טוֹב.
אֲבָל אֲנִי גַּם כְּמוֹ אָדָם נְדּוּד שֵׁנָה
שֶׁמַּחֲלִיף תְּנוּחָתוֹ כְּדֵי לִישֹׁן,
אֲבָל אֲנִי גַּם כְּמוֹ מְאַהֵב. אֲבָל אֲנִי. אֲבָל.
הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הַכֹּל הֶבֶל.
וַאֲנִי אוֹמֵר אֲבָל אֲבָלִים. הַכֹּל אֲבָל.

מתוך הספר פתוח סגור פתוח (1998).

 

 

 

 

 

 

שיר 32 מתוך המחזור "תַּנַ"ךְ תַּנַ"ךְ, אִתָּךְ אִתָּךְ וּמִדְּרָשִׁים אֲחֵרִים" / יהודה עמיחי

מְשׁוֹרֵר שִׁיר הַשִּׁירִים מֵרֹב שֶׁחִפֵּשׂ אֶת זוֹ שֶׁאַהֲבָה נַפְשׁוֹ,
נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ וְיָצָא לִמְצֹא אוֹתָהּ לְפִי מַפַּת הַדִּמּוּיִים
וְהִתְאַהֵב בַּדִּמּוּיִים שֶׁבְּעַצְמוֹ דִּמָּה. הוּא יָרַד לְמִצְרַיִם
כִּי כָּתַב "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּימִּיתִיךְ", וְעָלָה לַגִּלְעָד
לִרְאוֹת אֶת שַׂעֲרָה הַגּוֹלֵשׁ, שֶׁכַּתָב "שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים
שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד", וְעָלָה בְּמִגְדָּל דָּוִד כַּכָּתוּב,
"כְּמִגְדָּל דָּוִד צַּוָּארֵךְ" וְעַד הַלְּבָנוֹן הִגִּיעַ וְלֹא מָצָא
מָנוֹחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אַפֵּךְ כְּמִגְדָּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה
פְּנֵי דַּמָּשֶׂק", וּבָכָה בְּמַפָּלֵי הַמַּיִם
שֶׁל עֵין-גְּדִי כִּי כָּתַב, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת
אֶת הָאַהֲבָה הַזֹּאת", וְחִפֵּשׂ יוֹנִים בְּבֵית-גּוּבְרִין
וְעַד וֶנֶצְיָה הִגִּיעַ כִּי כָּתַב, "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי-הַסֶּלַע."
וְרָץ לַמִּדְבָּר כְּמוֹ שֶׁאָמַר, "מִי זֹאת עוֹלָה
מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן". וּבֶדְוִים חֲשָׁבוּהוּ
לְאַחַד הַנְּבִיאִים הַמְּשֻׁגָּעִים וְהוּא חָשַׁב
שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וְעֲדַיִן הוּא נוֹדֵד נָע וְנָד
וְאוֹת הָאַהֲבָה עַל מִצְחוֹ. וְלִפְעָמִים הוּא מַגִּיעַ
אֶל הָאֲהָבוֹת שֶׁל אֲחֵרִים בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים וְהִגִּיעַ
גַּם אֶל בֵּיתֵנוּ שֶׁגַּגּוֹ שָׁבוּר עַל הַגְּבוּל
בֵּין יְרוּשָׁלַיִם וִירוּשָׁלַיִם. וְלֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ
כִּי הָיִינוּ חֲבוּקִים, וְעֲדַיִן הוּא נוֹדֵד וְצוֹעֵק
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" כְּמוֹ מִתּוֹךְ שַׂק עָמֹק
שֶׁל שִׁכְחָה. וּמִי שֶׁכָּתַב "עַזָּה כַמָּוֶת אָהֲבָה"
רַק בַּסּוֹף הֵבִין אֶת הַדִּמּוּי שֶׁדִּמָּה
וְהֵבִין וְאָהַב וּמֵת (הַנִּמְשָׁל הִתְפּוֹצֵץ עִם הַמָּשָׁל).

מתוך הספר פתוח סגור פתוח (1998).

 

 

 

 

 

אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב בַּמִּכְנָסַיִם שֶׁלִּי / יהודה עמיחי

אִם הָרוֹמָאִים לֹא הָיוּ מִתְפָּאֲרִים בְּנִצְּחוֹנָם
בְּקֶשֶׁת טִיטוּס, לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים
צוּרַת הַמְּנוֹרָה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
אֲבָל צוּרַת יְהוּדִים אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים
כִּי הֵם יָלְדוּ וְיָלְדוּ עַד אֵלַי.

אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב בַּמִּכְנָסַיִם שֶׁלִּי
שֶׁבָּהֶם חָבוּי נִצְּחוֹנִי.
אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאָמוּת
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמָּשִׁיחַ לֹא יָבוֹא,
אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב.

אֲנִי עָשׂוּי מִשְּׁאֵרִיּוֹת בָּשָׂר וָדָם
וּמִשְּׂרִידֵי הַשְׁקָפוֹת עוֹלָם. אֲנִי דּוֹר
תַּחְתִּית הַסִּיר: לִפְעָמִים בַּלַּיְלָה,
כְּשֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לִישֹׁן,
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַכַּף הַקָּשָׁה גּוֹרֶדֶת
וּמְגָרֶדֶת בְּתַחְתִּית הַסִּיר.

אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב בַּמִּכְנָסַיִם שֶׁלִּי,
אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב.

מתוך הספר שלווה גדולה: שאלות ותשובות , 1980

 

 

 

 

 

 

 

אוֹתָהּ רִקְמָה, אוֹתָהּ דֻּגְמָה / יהודה עמיחי

רָאִיתִי אִישׁ חָבוּשׁ כִּפָּה צִבְעוֹנִית
בְּדֻגְמַת אַחַד הַבְּגָדִים הַתַּחְתּוֹנִים
שֶׁל אִשָּׁה שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָהּ
לִפְנֵי זְמַן רַב.

הוּא לֹא הֵבִין מַדּוּעַ הִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ
וּמַדּוּעַ הִסְתּוֹבַבְתִּי אַחֲרָיו
וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְהָלַךְ לוֹ.

וַאֲנִי מִלְמַלְתִּי לְעַצְמִי: אוֹתָם
צְבָעִים, אוֹתָהּ רִקְמָה, אוֹתָהּ דֻּגְמָה,
אוֹתָהּ רִקְמָה, אוֹתָהּ דֻּגְמָה.

מתוך הספר פתוח סגור פתוח (1998)

 

חדשות

יומן אירועים

חודש שעבר מאי 2012 חודש הבא
א ב ג ד ה ו ש
week 18 1 2 3 4 5
week 19 6 7 8 9 10 11 12
week 20 13 14 15 16 17 18 19
week 21 20 21 22 23 24 25 26
week 22 27 28 29 30 31

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר