נדיבות

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְאַחַר שְׁתִיַּת שִׁקּוּי הָאַהֲבָה
מֻפְתָּע טְרִיסְטָן לְגַלּוֹת,
כִּי עַד עַתָּה הִשְׁתַּמֵּשׁ רַק בִּקְלִפַּת קוֹלוֹ.
מֵאֲחוֹרֶיהָ נֶחְשָׂפִים לוֹ כָּעֵת קוֹלוֹת רַכִּים וַעֲמֻקִּים,
קוֹלוֹת דַּקִּים הַהוֹפְכִים עִתִּים דְּמָמָה
כְּמַיִם נִסְפָּגִים בָּאֲדָמָה.

(טריסטן רואה את איזולדה יושבת לצד בעלה,המלך,
איזולדה רואה את טריסטן בין משרתי בעלה)

בֵּין פְּגִישָׁה לִפְגִישָׁה מְשַׁדֵּר טְרִיסְטָן,
אֲנִי שָׁמֵם וָרֵיק
כְּמוֹ מִכְנָס עַל רֶגֶל-עֵץ,
אֲנִי כְּאִישׁ-מִדְבָּר נוֹדֵד נוֹאָשׁ
בֵּין בְּאֵר לִבְאֵר.
בֵּין פְּגִישָׁה לִפְגִישָׁה, מְהַרְהֶרֶת אִיזוֹלְדָה,
לִבִּי קָשֶׁה וָרֵיק
כְּגֶדֶם-עֵץ שֶׁלֹּא יַצְמִיחַ -
הוֹי אִישׁ, בֵּין פְּגִישָׁה לִפְגִישָׁה
אֲנִי עָפָר וָאֶבֶן, בְּאֵר חֲרֵבָה.

טְרִיסְטָן מַנִּיחַ יָדוֹ
עַל בִּטְנָהּ הַשְּׁח?מָה שֶׁל אִיזוֹלְדָה.
בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו הַמְּרַחֲפוֹת עַל בִּטְנָהּ
הוּא מְדַמֶּה לְפֶתַע:
דֹּפֶק הוֹלֵם
בֵּין עוֹרָהּ לְעוֹרוֹ,
פּוֹעֵם כְּגוּר חֲרִישִׁי.

אִיזוֹלְדָה חוֹבֶקֶת יְדֵי אֲהוּבָהּ.
שְׂפָתֶיהָ הַנּוֹשְׁקוֹת לְיָדָיו
נוֹשְׁקוֹת לִרְגָעִים אֶת יָדֶיהָ.
מִיָּמַי לֹא רָחַקְתִּי כָּךְ מֵעוֹרִי, הִיא מִשְׁתָּאָה,
מֵעוֹלָם לֹא קָרַבְתִּי כָּךְ לִבְשָׂרִי.

מֶה הָיָה לְטְרִיסְטָן,
חֲרֵדִים מְשָׁרְתָיו.
הָאִישׁ הַצָּלוּל, הָאַמִּיץ,
הַיּוֹם הוּא צִנּוֹר חָלוּל,
כְּלִי-מַעֲבָר דּוֹמֵם
לְקּוֹלוֹת, לִצְּבָעִים, לִדְבַר-מַאֲכָל.

וְלָמָּה יַבִּיט בָּנוּ כְּבַאֲוִיר שָׁקוּף?
לְאָן רוּחוֹ נוֹדֶדֶת
כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בֵּינֵינוּ
רֵיק כְּפֻחְלָץ, קַל כְּדַחְלִיל.
אֶל מִי יְחַיֵּךְ פִּתְאוֹם
כְּמוֹ קָם בּוֹ זִכָּרוֹן,
אוֹ כְּמוֹ בָּאֲוִיר הַשָּׁקוּף
רָאָה לְפֶתַע דְּמוּת.