מַס. 4

ג'ון ברימן:

• מס 14
• מס 134
• מס 382

• מעשה אהבה - על תרגומיו של אריה זקס לשירי חלום של ג'ון ברימן, מאת יובל יבנה

הַחַיִּים, חֲבֵרִים, מְשַׁעֲמֵם. אָסוּר לְהַגִּיד כָּכָה.
בְּכָל זֹאת הַשָּׁמַיִם מַבְרִיק, הַיָּם הַגָּדוֹל מִתְגַּעְגֵּעַ,
אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ מַבְרִיק, מִתְגַּעְגֵּעַ,
וְחוּץ מִזֶּה אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה לִי בְּתוֹר יֶלֶד,
(חוֹזֵר וָשָׁב) אֲפִלּוּ פַּעַם לְהוֹדוֹת שֶׁמְּשַׁעֲמֵם
אוֹמֵר שֶׁאֵין לְךָ

עֹשֶׁר רוּחָנִי. אָז אֲנִי חוֹשֵׁב עַכְשָׁו אֵין לִי
עֹשֶׁר רוּחָנִי, כִּי אֲנִי מְשַׁעֲמֵם לִי כָּבֵד.
אֲנָשִׁים מְשַׁעֲמֵם לִי,
סִפְרוּת מְשַׁעְמֵם לִי, בְּיִחוּד סִפְרוּת גָּדוֹל,
הֶנְרִי מְשַׁעֲמֵם לִי, עִם הַבְּעָיוֹת וְהַצָּרוֹת
גָּרוּעַ כְּמוֹ אֲכִילֶס שֶׁאוֹהֵב

אֲנָשִׁים וְאָמָּנוּת גִּבּוֹרִים, שֶׁמְּשַׁעֲמֵם לִי.
וְהַגְּבָעוֹת הַשְּׁלֵווֹת, וְגִ'ין, נִרְאִים כְּמוֹ מִטְרָד
וְאֵיכְשֶׁהוּ כֶּלֶב
לָקַח אֶת עַצְמוֹ עִם הַזָּנָב רָחוֹק מִפֹּה
לְתוֹךְ הָרִים אוֹ יָם אוֹ שָׁמַיִם, וְהִשְׁאִיר
מֵאֲחוֹר: אוֹתִי, כִּשְׁכּוּשׁ.

מתוך שירי חלום בתרגומו של אריה זקס (הוצאת מסדה 1978)

חוֹלֶה בְּ- 6 וְחוֹלֶה שׁוּב בְּ- 9
זֶה הָיָה בֹּקֶר יוֹם שֵׁנִי הַשָּׁפוּף שֶׁל הֶנְרִי אוֹי.
בְּכָל זֹאת הוּא הָיָה צָרִיךְ לְהַרְצוֹת.
הֵם חִכּוּ לוֹ, הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ, לְהֶנְרִי הַמֻּכֶּה
שֶׁיָּקוּם וְיָבוֹא שׁוּב עוֹד פַּעַם אֲבוֹי וְאוֹי.
הֵם תֵּאֲרוּ שֶׁהוּא אִנְסְטֶלַצְיָה קְבוּעָה

אֹם לַבְּרָגִים שֶׁלָּהֶם, מַפְתֵּחַ לַמַּנְעוּלִים הַמְּזֻרְגָּגִים
שֶׁלָּהֶם,
יוֹם אֶחָד כָּל הָעֵסֶק יִתְפּוֹרֵר
עִם רַחֲשׁוּשִׁים שֶׁל אֵשׁ
הֵאָבְקוּת עַד גְּמָר, כְּמוֹ שֶׁל שְׁעוֹנִים זְרוּקִים
וְאֵיפֹשֶׁהוּ לֹא רָחוֹק אֵיזֶה לֵב שָׁבוּר
לְהַשְׂכִּיר.

הוּא עִשֵּׁן קֻפְסַת סִיגַרְיוֹת עַד 10
וְהָיָה מוּכָן לָלֶכֶת. יִהְיֶה אֲפָרוֹ צָרוּר,
הֶנְרִי הַמִּסְכֵּן,
בִּגְלָל כָּל הַגָּאז וְהַחָרָא שֶׁנּוֹשֵׁב דַּרְכּוֹ
אַרְבַּע פְּעָמִים בִּ - 2 שָׁעוֹת, כָּאַב לוֹ הַזָּנָב.
הוּא קָם, טוֹב לֵב, וְהוֹפִיעַ.

מתוך שירי חלום בתרגומו של אריה זקס (הוצאת מסדה 1978)

בַּלְּוָיָה שֶׁל הֶנְרִי שֶׁיִּפֹּל מַשֶּׁהוּ בְּסֵדֶר:
שֶׁלֹּא יַכְנִיסוּ אֶחָד שֶׁדָּבָר יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר,
שֶׁהַנִּגּוּן יִהְיֶה עַתִּיק וּמְדֹרָג
שֶׁהַקּוֹלוֹת רְצִינִיִּים אֲבָל מַצַּב-רוּחַ כֻּלָּם
מְאֻפָּק, מְאֻפָּק.

עַד שֶׁהָרַקְדָנִית תָּבוֹא בְּשִׂמְלָה קְצָרָה קְצָרָה
שֵׂעָר פָּרוּעַ אָרֹךְ שָׁחוֹר, כֵּהוֹת כֵּהוֹת זְגוּגִיּוֹתֶיהָ,
מַפְנָה פָּנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה,
חִוָּרוֹן וּמוּזָרוּת, שֶׁהַנִּגּוּן מִשְׁתַּנֶּה
ל-"תְּנִי!" ו "אַוּוּ!" וְאֵיךְ! אָז הַנִּגּוּן מִשְׁתַּנֶּה,
וְהִיא בּוֹעֶטֶת אֵבֶר אֲחוֹרַנִּית,

עַל קְצֵה-אֶצְבַּע, עוֹשָׂה פִּירוּאֶטָה, חוֹפְשִׁיָה
לְנִגּוּן דּוֹפֵק, וְשָׁטָה, וְצוֹלֶלֶת, פִּתְאוֹם
הִיא חוֹזֶרֶת לָעַלִּיזוּת הַנּוֹרָאָה
שֶׁל הָאֵרוּעַ, עִם יֵאוּשׁ וְשִׁגָּעוֹן, מִתְפַּתֶּלֶּת, שֵׁד-מִשַּׁחַת,
מְעִיפָה עַל הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ רֶגֶל, עוֹשָׂה קִדָּה, הַכֹּל בְּסֵדֶר,
הִיא רוֹקֶדֶת אֶת הֶנְרִי הָלְאָה מִכָּאן.

מתוך שירי חלום בתרגומו של אריה זקס (הוצאת מסדה 1978)