סיוון בסקין - מקום לשירה

אלכסנדריה

כָּל הַחֲכָמִים מִתְפַּתְּלִים סְבִיב עַמּוּדֵי הַשַּׁיִשׁ.
כָּל הַסּוֹחֲרִים מְכִינִים סְפִינוֹתֵיהֶם לַשַּׁיִט.
כָּל הַנְּעָרִים לוֹמְדִים אָרִיסְטוֹ בְּכִתָּה צְפוּפָה.
כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים מְחַקִּים אֶת קָלִימָכוֹס.
כָּל הַחַרְמָנִים מְלַטְּשִׁים אֶת שׁוּרוֹת הַמַּחַץ.
כָּל הַפִילוֹסוֹפִים מְצַיְּנִים שֶׁאָתוּנָה הִתְעַיְּפָה.

מתוך השיר משירי האמת הפנימית:
מתוך הספר יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה, אחוזת-בית, 2006

סיוון בסקין:

ירי נק"ל של חרוזי גומי - זיקות בין שירת סיון בסקין לשירת דוד אבידן מאת: גלעד מאירי

אלכסנדריה / סיון בסקין

כָּל הַנְּעָרוֹת בַּשּׁוּק מְבַצְּעוֹת אֶת הָרִקּוּד הַהוֹדִי.
כָּל הַנַּגָּנִים מְכַוְּנִים אֶת הַנֵּבֶל הַמֶּלוֹדִי.
כָּל הַקּוֹרְאוֹת בְּשַׁעֲוָה כְּבָר גִּלּוּ לְכָל אֶחָד אֶת גּוֹרָלוֹ.
כָּל הָאֵלִים מְנַסִּים לְהַשְׁכִּיב אֶת אַפְרוֹדִיטֶה.
כָּל הַתַּיָּרִים מֵהַמַּעֲרָב מְכֻנִּים פּוֹבְּלִיוּס אוֹ טִיטוּס.
כָּל הַפִילוֹסוֹפִים מַסְבִּירִים שֶׁאָתוּנָה זֶה כְּבָר לֹא.

כָּל הַפִילוֹסוֹפִים נִפְגָּשִׁים בַּסִּפְרִיָּה, דַּעְתָּם לְעוֹלָם אֵינָהּ מֻסַּחַת.
הֵם חוֹרְשִׁים עַל אַפְּלָטוֹן, תַּלְמִידֵיהֶם מַעֲדִיפִים אֶת סַפְּפוֹ:
נְעָרוֹת שֶׁאוֹהֲבוֹת נְעָרוֹת שֶׁאוֹהֲבוֹת נְעָרוֹת זוֹ פַנְטַזְיָה שְׁכִיחָה.
אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה כְּשִׁירָה וּמוּכָנָה לַמִּשְׁמֶרֶת הַמִּתְחַלֶּפֶת.
אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה כָּל כָּךְ יָפָה. כְּשֶׁאָתוּנָה מִתְעַיֶּפֶת,
אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה תַּמְשִׁיךְ בַּמְּלָאכָה.

כָּל הַהֵדוֹנִיסְטִים הִצְטַיְּדוּ בְּאֹכֶל טוֹב, בְּיַיִן וּבְשֶׁמֶן זַיִת,
בִּמְאַהֲבוֹת יָפוֹת וּמַשְׂכִּילוֹת. אַף מִלָּה פְּרוֹזָאִית
לֹא יוֹצֵאת לָאוֹר, בְּתֵאוּם מֻשְׁלָם.
רַק שִׁירָה וְהָגוּת נִכְתָּבוֹת עַל גַּבֵּי לוּחוֹת הַדּוֹנַג.
בְּיָדַיִם מְלַטְּפוֹת, בִּשְׂפָתַיִם מֻרְגְּלוֹת הָעֹנֶג -
אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה תַּצִּיל אֶת הָעוֹלָם.

מתוך הספר יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה, אחוזת-בית, 2006

לתמונת גבר בתחתונים / סיון בסקין

חֲמִשָּׁה חַיָּלִים בַּחֲגוֹר מָלֵא.
קַתּוֹת שֶׁל רוֹבִים וְשַׁחַר עוֹלֶה.
קַתּוֹת שֶׁל רוֹבִים. - בּוֹאוּ, בָּנִים. -
בְּגַבּוֹ הַמְּרֻבָּע שֶׁל אִישׁ בְּתַחְתּוֹנִים.

הוּא רוֹצֵחַ. הוּא אוֹיֵב. הוּא רָצַח רַבִּים.
יֵשׁ לָנוּ שִׁרְיוֹן, כִּי הָיִינוּ צַבִּים
בָּאֶבוֹלוּצְיָה הַקּוֹדֶמֶת. - חֶלְזוֹנוֹת, אַצּוֹת. -
מוּטָב הָיָה לָנוּ לְגַדֵּל נוֹצוֹת.

(כַּרְבֹּלֶת - כְּבָר יֵשׁ! גַּרְגְּרִים - אוֹכְלִים!)
קַתּוֹת שֶׁל רוֹבִים, שָׁמַיִם תְּכֻלִּים.
אֲבָל הוּא - בַּתַּחְתּוֹנִים: אִישׁ לְלֹא עָבַר.
חָזֵהוּ שָׁקוּעַ וְנָטוּל שֵׂעָר,

אֲפִלּוּ מוּזָר: עֲרָבִי - חָלָק?
יֵשׁ לוֹ בֶּטֶן רוֹפֶסֶת, וְתַחְתָּיו - אָבָק.
זְרוֹעוֹת שֶׁל נְקֵבָה וְצִפָּרְנַיִם חַדּוֹת.
תַּחְתּוֹנָיו גְּדוֹלִים עָלָיו בִּשְׁתֵּי מִדּוֹת.

תַּרְנְגוֹל מָרוּט, הוּא יִסַּע בִּמְכוּלָה,
וּבִטְנוֹ הַפְּרִיכָה אֵינָהּ מְכִילָה
דָּבָר לְמַעֵט מֵעַיִם וּמִיץ.
לוּ הָיָה בּוֹ חָלָב, כְּבָר הָיָה מַחֲמִיץ.

כָּל קָרְבְּנוֹתָיו נִקְבְּרוּ וּבֻכּוּ.
אִם הָיוּ אִיִּים, הֵם מִזְּמַן שָׁקְעוּ.
אִם הָיוּ דְּבוֹרִים, הֵן עַכְשָׁו כִּנִּים.
כֵּן, בְּרֶגַע זֶה הוּא רַק אִישׁ בְּתַחְתּוֹנִים.

פאריז, 24 באוקטובר 2004.

מתוך הספר יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה, אחוזת-בית, 2006

משירי האמת הפנימית 2 / סיון בסקין

לֹא שִׂחַקְתִּי שֵׁשׁ-בֶּשׁ בְּטִיּוּלֵי כִּתָּה,
לֹא הָיִיתִי מֶלַח, שַׁמְנָהּ, סָלְתָּהּ,
אוֹ מוּצַר בָּסִיס אַחֵר עֲבוּר אַרְצִי הַיָּפָה.
הָיִיתִי שִׁשִּׁים אֲחוּז כֹּהַל, עִם טַעַם מַר שֶׁל תְּרוּפָה:

רָצִיתִי שֶׁתִּשְׁתּוּ אוֹתִי, כְּרוּסִים אֲבוּדִים בְּקָרוֹן,
רָצִיתִי לִשְׂרֹף אֶת הַבֶּטֶן וּלְהָבִיא שִׁכָּרוֹן,
רָצִיתִי שֶׁכָּל הָאֱמֶת תֵּצֵא בְּיִסּוּרֵי חֲמַרְמֹרֶת,
וְהָיָה בִּי זַעַם שֶׁל נָבִיא אַחֲרוֹן.

אָז אָמַרְתִּי, "אֲנִי לֹא אֲחַפֵּשׂ שַׁלְוָה",
אָז אָמַרְתִּי, "אֲנִי לֹא אַגִּיד 'אֵין תְּגוּבָה' ",
אָז אָמַרְתִּי, "אֲנִי לֹא אֲחַפֵּשׂ מִרְפֶּסֶת
עִם רוּחַ יָם-תִּיכוֹנִית רְטוּבָה."

אָז אָמַרְתִּי, "הַגּוּף הוּא כֶּלֶא נִצְחִי",
אָז אָמַרְתִּי, "אָמָּנוּת זֶה הֲכִי, אָחִי",
אָז אָמַרְתִּי, "לֹא אֶהְיֶה יְוָנִי עֵירֹם שֶׁזּוֹרֵק אֶת הַדִּיסְקוּס,
אֶהֱיֶה יְוָנִי עֵירֹם שֶׁכּוֹתֵב טְרָגֶדְיוֹת בְּמֹחִי."

אָז אָמַרְתִּי, "אִם הַכֹּל שָׁפִיט, הֲרֵי שֶׁגַּם לִכְתֹּב
אֶפְשָׁר עַל הַכֹּל. אוֹ לְפָחוֹת עַל הָרֹב",
אָז אָמַרְתִּי, "יְהוּדִי אֲמִתִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַרְגִּיעַ
אֲפִלּוּ עִם חֹמֶר לְבָנוֹנִי טוֹב."

אָז אָמַרְתִּי, "אֶהְיֶה צַדִּיק, שֶׁכַּתָּמָר יִפְרַח",
אָז אָמַרְתִּי, "לֹא אֵדַע אֶת חָכְמַת הַמִּזְרָח",
אָז אָמַרְתִּי, "כְּדֵי לֹא לְאַבֵּד אֶת עַצְמִי לָדַעַת,
אֶהְיֶה כַּלְבַּת הַשְּׁמִירָה שֶׁלִּי, עַד שֶׁאֶצְרַח."

אָז אָמַרְתִּי, "אֵלֵךְ זְקוּפָה וּקְפוּצַת יַשְׁבָן",
אָז אָמַרְתִּי, "אֲנִי הַסְּצֶנָה שֶׁלָּכֶם, וְקוֹרְאִים לִי סִיוָן",
אָז אָמַרְתִּי, "לֹא אֶהְיֶה אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹנִי מַשְׂכִּיל עִם מִקְטֶרֶת
אֲרֻכָּה, נִנּוֹחַ מֵרֹב גּוֹנֵי לָבָן."

אָז אָמַרְתִּי, "לֹא אֶגְזֹר עַל עַצְמִי שְׁתִיקוֹת",
אָז אָמַרְתִּי, "לֹא פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר מַכּוֹת",
אָז אָמַרְתִּי, "לֹא אֲקַפֵּל אֶת גּוּפִי בַּשֶּׁמֶשׁ
בְּחִפּוּשׂ אַחֲרֵי הַשֶּׁקֶט בֵּין הָרַקּוֹת."

כָּךְ אָמַרְתִּי וְתָפַסְתִּי רַכֶּבֶת צָרָה,
וְיָרַדְתִּי בַּתַּחֲנָה הַמְּכֻסָּה בְּשׁוּרָה
שֶׁל עַמּוּדִים נֵאוֹ-קְלָסִיִּים אֲכוּלֵי קוֹרוֹזְיָה
וְרָאִיתִי עִיר מְרֻבַּעַת וְכִכָּר קָרָה,

וַעֲנָנִים אֲפֹרִים, וּמְעִילֵי פַּרְוָה,
וּכְרָזוֹת עַל לֵילוֹת הַבְּדֹלַח, וְאוֹפֶּרָה עֲצוּבָה
עִם סוֹפְּרָן שֶׁאָכְלָה תְּרֵיסַר חֶלְבּוֹנִים חַיִּים,
וְסֶרְוִיס וִינָאִי בְּמִזְנוֹן, כְּמוֹ אֲסִירִים בְּתָאִים,

וִיהוּדִי בְּחָלוּק לָבָן אוֹמֵר, "אַסְפִּירִין נוֹזְלִי,
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם", וִיהוּדִי אַחֵר, שַׁבְּלוּלִי
וְקָטָן, מְתַקֵּן שְׁעוֹנֵי זָהָב, וְשׁוֹטֵר מַצְלִיף בְּקוּרְסִיסְטִית,
וְיָדַעְתִּי שֶׁהָעִיר הַזֹּאת הִיא הַבַּיִת שֶׁלִּי,

וְיָדַעְתִּי שֶׁמִּבָּתִּים כְּאֵלֶּה יוֹצְאִים רַק כָּךְ:
אוֹ תּוֹפְסִים בּוּנְדַּאי אַסְתְּמָטִי וְאוֹמְרִים לוֹ: "קַח
אוֹתִי לְאִשָּׁה", וְהוּא בֶּאֱמֶת לוֹקֵחַ, וְאָז בּוֹרְחִים הַרְחֵק;
אוֹ קוֹפְצִים מֵהַגֶּשֶׁר; אוֹ מַקְשִׁיבִים לַסָּפֵק

שֶׁבּוֹעֵר בַּכָּבֵד וּבַמֹּחַ, בַּגִּידִים, בִּשְׁרִירֵי הָאַגָּן,
וּמוֹתְחִים אֵיזוֹ יָד, אֵיזוֹ רֶגֶל, וְהוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת נַגָּן
הֶחָלִיל - שֶׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ אוֹתוֹ אֶחָד מֵהַמֵּלִין -
וְלָרִאשׁוֹנָה מַרְגִּישִׁים כְּיֶלֶד, וְלֹא כַּחֻלְדָּה שְׂבֵעַת הַדָּגָן.

אָז אָמַרְתִּי, "אִם כָּךְ, אָז אֲנִי יְכוֹלָה לָזוּז",
וְעָמַדְתִּי בְּרֶלֶוֶה עַצְבָּנִי עַל הָרָצִיף הָאָרוּז,
וְאָמַרְתִּי, "בּוֹאוֹ נְבַצֵּעַ דּוּאֶט: אֲנִי אֶצְעַק,
וְהָרַכֶּבֶת תַּעֲשֶׂה טוּק-טוּק-טוּק. טָק-טָק."

תל אביב, 12 באפריל 2003.

מתוך הספר יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה, אחוזת-בית, 2006

חדשות

יומן אירועים

תגיות