מקסיקו סיטי /מרב פיטון
כְּדֵי לִחְיוֹת בְּמֶקְסִיקוֹ סִיטִי נְחוּצִים עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל וְגּוּף אָקְרוֹבָּטִי. אֲבָל שׁוּם לוּלְיָנוּת לא תּוֹעִיל כָּאן, עַל חִשּׁוּק הַר-הַגַּעַשׁ - הָאֵשׁ רוֹעֶשֶׁת בַּתָּוֶךְ, פּוֹלֶטֶת פְּרָחִים חוֹלִים וְזוֹהֲרִים כְּמוֹ מִצַּוַּאר אֲגַרְטָל, אֶחָד הַבּוֹדְדִים בָּעִיר:
הַסַּרְגֵּלִים הָרִשְׁמִיִּים וְכַנְפֵי-הַצִּפּוֹרִים מָדְדוּ וּמָצְאוּ כִּי הַשֶּׁטַח הַיָּרֹק בָּעִיר מוֹנֶה פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה אֲחוּז. לָכֵן נֶאֱלֶצֶת מֶקְסִיקוֹ סִיטִי לִשְׁאֹף דֶּרֶךְ הַר שֶׁלֹּעוֹ דָּלוּק וְסִמְפּוֹנוֹתָּיו גַּרְגְּרֵי-רִמּוֹנִים. קַצֶּרֶת מְצַמְצֶמֶת אֶת אוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁל יַלְדֵי הַגַּן. בַּלֵּילוֹת נֵעוֹרוֹת אִמָּהוֹת מִשִּׁעוּלָן. הַגֶּשֶׁם נִתַּךְ, חָם וְחָלוּד מַרְוֶה פְּסָלִים עִירוֹנִיִּים וּמַגְלֵשׁוֹת פִּי וִי סִי.
הַמְּכוֹנִיּוֹת לְבַדָּן מַחְלִיקוֹת שְׁקֵטוֹת, תְּזָזִית הָאֲוִיר אֵינָהּ חוֹדֶרֶת אֶת שִׁמְשׁוֹתֵיהֶן וְהֵן עוֹמְדוֹת, מִדֵּי בֹּקֶר, מִדֵּי אַרְבַּע אַחֲרֵי-הַצָּהֳרַיִם. מֵיתָרִים אֲרֻכִּים שֶׁל אוֹרוֹת בְּלָמִים נִמְתָּחִים לְאֹרֶךְ הַכְּבִישִׁים, וְעַמּוּדֵי חַשְׁמַל שֶׁקְּצוֹתֵיהֶם רוֹמְצִים בְּלַחַשׁ תָּמִיד.
|
|
לגליון 13 >>
|
|
|
|