מה שחושבים שירה /טוביה ריבנר
מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים שִׁירָה זֶה לֹא מַה שֶּׁשִּׁירָה זֶה מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים שִׁירָה. שִׁירָה לֹא מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים מַחְשָׁבָה לֹא שִׁירָה מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים לֹא חוֹשְׁבִים שִׁירָה.
מַה שֶּׁמַּרְגִּישִׁים שִׁירָה מַרְגִּישִׁים הַרְגָּשָׁה. לֹא שִׁירָה. רְגָשׁוֹת מְפֻצָּלִים אוֹ מַבְהִילִים מְבֻשָּׂמִים מְהֻלָּלִים אוֹ מְקֻלָּלִים מַה שֶּׁמַּרְגִּישִׁים אוֹהֲבִים לְהַרְגִּישׁ מַה שֶּׁאוֹהֲבִים לְהַרְגִּישׁ חוֹשְׁבִים לְהַרְגִּישׁ מַה שֶּׁאוֹהֲבִים לֶאֱהֹב חוֹשְׁבִים אַהֲבָה לֹא שִׁירָה.
מַה שֶּׁחָשִׁים זֶה טוֹב זֶה רַע חָשִׁים. זֶה לֹא טוֹב זֶה לֹא רַע זֶה חָשִׁים טוֹב וָרַע לֹא שִׁירָה.
שִׁירָה הִיא שִׁירָה הִיא מַה הִיא שִׁירָה
מתוך "כמעט שיחה", הוצאת קשב , תשס"ב
|
|
לגליון 11 >>
|
|
|
|