עפעף עצום
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
וְאַף אֶחָד לֹא.
לְמָשָׁל
שֶׁכָּרֶגַע
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ
מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ שֶׁל
הַשִּׁיר שֶׁעַתָּה רַק עוֹלָה בּוֹ
הַשּׁוּרָה הַשְּׁמִינִית
(חלק משיר)
- אפקט ולנברג.
- עפעף עצום.
- כתב סתרים, מחיצת השינה.
- אַת, גוף ראשון.
- קומץ ילדים בעירום -
על השיר המתהפך ועל ארס-פואטיקה בשירת צבי עצמון
מאת דורית ויסמן
הַיְעִילוּת הַזּוֹ שֶׁלְּךָ,
וְהַחֻצְפָּה. אֶת יִפְחַת הַתִּינוֹקוֹת הִטְבִּיעוּ מַיִם רַבִּים , בְּלִי הֵד אֲפִלּוּ,
גַּם גּוּפוּת לֹא נוֹתְרוּּ כְּשֶׁשָּׁכַךְ הַמַּבּוּל.
עַל סְדוֹם קִיֵּם דִּיּוּן נוֹקֵב, וּלְבַסּוֹף הָפַךְ, שָׁפַךְ
גָֹּפְרִית וָאֵשׁ - ואַל תִּשְׁכַּח, הָיוּ שָׁם בְּנֵי אָדָם חַיִּים,
יוֹתֵר מִקֹּמֶץ יְלָדִים הִתְרוֹצְצוּ עֵירֹם,
מְיַדִּים חַלּוּקִים בָּאֲגַם, צוֹוְחִים בְּצָהֳלָה.
וּכְשֶׁהִצִּיל אֶחָד, תְּמוּרַת הָאַיִל, עָשָׂה עִנְיָן גָּדוֹל, שָׁלַח מַלְאָךְ.
אָז אַל תִּתְגָרֶה
בְּרַחֲמָיו, הוּא יְשַׁסֶּה בְּךָ אֶת הָרוּסִים,
אֶת מַחֲנוֹת סִיבִּיר קְפוּאָה,
אֲפִלּוּ מַצֵּבָה.
תַּפְסִיק לַחְשֹׁב עַל הַיְלָדִים
שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ
לִפְנֵי הָאֱלֹהִים
הוצאת אריה ניר, 2006.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
וְאַף אֶחָד לֹא.
לְמָשָׁל
שֶׁכָּרֶגַע
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ
מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ שֶׁל
הַשִּׁיר שֶׁעַתָּה רַק עוֹלָה בּוֹ
הַשּׁוּרָה הַשְּׁמִינִית
עַל הַכְּתָב, מַה יַּעֲלֶה בְּגוֹרָל
הַקְּבִיעָה הַנֶּחְרֶצֶת
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ וְאַף אֶחָד לֹא.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
וְאַף אֶחָד אֵינוֹ
מַעֲלֶה עַל הַדַּעַת
מַה לָּחַשׁ הַפִּצְעוֹן בְּגַבֵּךְ
וְאֶת שֶׁעָנִיתִי בֵּינִי לְבֵינִי
מִלִּים
מִבְּלִי דַּעַת
גַּם שֶׁשָּׁאַלְתְּ
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
וְאַף אֶחָד לֹא
שָׁכַח
עֲדַיִן, שִׁיר הוּא עַפְעַף
עָצוּם בְּרִיסֵי אוֹתִיּוֹת
כְּמוֹ צָעִיף עַל צַוָּאר מִפְּנֵי קֹר
כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת דְּבָרִים
כִּפְשׁוּטָם, בְּלִי לָדַעַת
שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַד
תֹּם
הוצאת אריה ניר, 2006.
נֶאֱסָף אֶל שׁוּלֵי הַשְּׂמִיכָה, כְּלִטּוּף הַשֵּׂעָר,
לא לְהַפְרִיעַ. מִתְמַקֵּד בְּעוֹרֵק הַצַּוָּאר, שְׁקַעֲרוּרִית
זְעִירָה שֶׁבַּלֶּחִי, אֲבַעְבּוּעוֹת הַיַּלְדוּת, בְּנִיד עַפְעַפַּיִם, מַקְשִׁיב
לַנְּשִׁימוֹת, רוֹאֶה מַפִּית רַכָּה
עַל שֻׁלְחָן בְּרֶטֶט שׁוּלַיִם, מִתְאַמֵּץ
לִקְרֹא אֶת הַסִּפּוּר
שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת
כְּשֶׁאַתְּ יְשֵׁנָה.
מתוך הספר אפקט ולנברג, תהילים קנ"א - שירים ורישומי מילים,
הוצאת אריה ניר, 2006.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
מִן הַמָּקוֹם הַמְדַמֵּם
מֶרְחַק כַּף יָד
חוֹמֶקֶת לְשֶׁקַע הַטַּבּוּר
וַעֲרוּצֵי הַבֶּטֶן,
הַפִּטְמָה, נְקִיק רֹךְ הַמִּתְנַקֵּז אֶל
הַשֶּׁחִי, קַן סְתָרִים. הַזְּרוֹעַ
אֲהוּבָה סוֹדִית, אֲפִלּוּ לֹא חוֹשֶׁדֶת,
וְהַצַּוָּאר הַמְכֻיָּר בִּנְשִׁימוֹת
וְעַפְעַפַּיִם. הַתְּנוּךְ, מִתְוֵה הָאֹזֶן,
הַמֵּצַח. כַּף רַגְלֵךְ.
כְּמוֹ גּוּשׁ דָּחוּס תָּמִיד בְּשֶׁקַע הַצְּלָעוֹת
הִיא מְשַׁנָּה עַכְשָׁו מַצַּב צְבִירָה לְאֵד הַמְמַסְמֵס אֶת פְּנִים הָעוֹר
עַד קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת, שׁוּלֵי שְׂפָתַיִם, כִּשְׁעַת הֶתְקֵף.
קְרִיאָה שְׁנִיָּה שֶׁל עֲרִיכָה:
אֶת הַמִּלָּה אֲנִי שֶׁבַּפְּתִיחָה יֵשׁ לְהַחְלִיף;
הַשִּׁיר כֻּלּוֹ, לֹא רַק הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, רָאוּי שֶׁיִּפָּתַח
בָּאַהֲבָה
אוֹ סִינוֹנִים צָלוּל, בַּהֲבָרָה אַחַת, כְּמוֹ
אַתְּ
מתוך הספר אפקט ולנברג, תהילים קנ"א - שירים ורישומי מילים,
הוצאת אריה ניר, 2006.

גליונות מקוונים 

