דף הבית גליונות מקוונים שנת 2006 גיליון 17 - אוקטובר 2006 צבי עצמון
גרסת הדפסה
עפעף עצום

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
וְאַף אֶחָד לֹא.
לְמָשָׁל
שֶׁכָּרֶגַע
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ
מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ שֶׁל
הַשִּׁיר שֶׁעַתָּה רַק עוֹלָה בּוֹ
הַשּׁוּרָה הַשְּׁמִינִית

(חלק משיר)

מתוך הספר אפקט ולנברג, תהילים קנ"א - שירים ורישומי מילים, הוצאת אריה ניר, 2006.
צבי עצמון:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אפקט ולנברג / צבי עצמון

הַיְעִילוּת הַזּוֹ שֶׁלְּךָ,
וְהַחֻצְפָּה. אֶת יִפְחַת הַתִּינוֹקוֹת הִטְבִּיעוּ מַיִם רַבִּים , בְּלִי הֵד אֲפִלּוּ,
גַּם גּוּפוּת לֹא נוֹתְרוּּ כְּשֶׁשָּׁכַךְ הַמַּבּוּל.
עַל סְדוֹם קִיֵּם דִּיּוּן נוֹקֵב, וּלְבַסּוֹף הָפַךְ, שָׁפַךְ
גָֹּפְרִית וָאֵשׁ - ואַל תִּשְׁכַּח, הָיוּ שָׁם בְּנֵי אָדָם חַיִּים,
יוֹתֵר מִקֹּמֶץ יְלָדִים הִתְרוֹצְצוּ עֵירֹם,
מְיַדִּים חַלּוּקִים בָּאֲגַם, צוֹוְחִים בְּצָהֳלָה.
וּכְשֶׁהִצִּיל אֶחָד, תְּמוּרַת הָאַיִל, עָשָׂה עִנְיָן גָּדוֹל, שָׁלַח מַלְאָךְ.
אָז אַל תִּתְגָרֶה
בְּרַחֲמָיו, הוּא יְשַׁסֶּה בְּךָ אֶת הָרוּסִים,
אֶת מַחֲנוֹת סִיבִּיר קְפוּאָה,
אֲפִלּוּ מַצֵּבָה.
תַּפְסִיק לַחְשֹׁב עַל הַיְלָדִים

שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ
לִפְנֵי הָאֱלֹהִים

מתוך הספר אפקט ולנברג, תהילים קנ"א - שירים ורישומי מילים,
הוצאת אריה ניר, 2006.

 

 

 

 

 

 

עפעף עצום / צבי עצמון

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
וְאַף אֶחָד לֹא.
לְמָשָׁל
שֶׁכָּרֶגַע
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ
מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ שֶׁל
הַשִּׁיר שֶׁעַתָּה רַק עוֹלָה בּוֹ
הַשּׁוּרָה הַשְּׁמִינִית
עַל הַכְּתָב, מַה יַּעֲלֶה בְּגוֹרָל
הַקְּבִיעָה הַנֶּחְרֶצֶת
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ וְאַף אֶחָד לֹא.

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
וְאַף אֶחָד אֵינוֹ
מַעֲלֶה עַל הַדַּעַת
מַה לָּחַשׁ הַפִּצְעוֹן בְּגַבֵּךְ
וְאֶת שֶׁעָנִיתִי בֵּינִי לְבֵינִי
מִלִּים
מִבְּלִי דַּעַת
גַּם שֶׁשָּׁאַלְתְּ

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
וְאַף אֶחָד לֹא
שָׁכַח
עֲדַיִן, שִׁיר הוּא עַפְעַף
עָצוּם בְּרִיסֵי אוֹתִיּוֹת
כְּמוֹ צָעִיף עַל צַוָּאר מִפְּנֵי קֹר
כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת דְּבָרִים
כִּפְשׁוּטָם, בְּלִי לָדַעַת
שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַד

תֹּם

מתוך הספר אפקט ולנברג, תהילים קנ"א - שירים ורישומי מילים,
הוצאת אריה ניר, 2006.

 

 

 

 

 

 

 

כתב סתרים, מחיצת השינה / צבי עצמון

נֶאֱסָף אֶל שׁוּלֵי הַשְּׂמִיכָה, כְּלִטּוּף הַשֵּׂעָר,
לא לְהַפְרִיעַ. מִתְמַקֵּד בְּעוֹרֵק הַצַּוָּאר, שְׁקַעֲרוּרִית
זְעִירָה שֶׁבַּלֶּחִי, אֲבַעְבּוּעוֹת הַיַּלְדוּת, בְּנִיד עַפְעַפַּיִם, מַקְשִׁיב
לַנְּשִׁימוֹת, רוֹאֶה מַפִּית רַכָּה
עַל שֻׁלְחָן בְּרֶטֶט שׁוּלַיִם, מִתְאַמֵּץ
לִקְרֹא אֶת הַסִּפּוּר
שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת

כְּשֶׁאַתְּ יְשֵׁנָה.

מתוך הספר אפקט ולנברג, תהילים קנ"א - שירים ורישומי מילים,
הוצאת אריה ניר, 2006.

 

 

 

 

 

 

 

 

אַת, גוף ראשון / צבי עצמון

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
מִן הַמָּקוֹם הַמְדַמֵּם
מֶרְחַק כַּף יָד
חוֹמֶקֶת לְשֶׁקַע הַטַּבּוּר
וַעֲרוּצֵי הַבֶּטֶן,
הַפִּטְמָה, נְקִיק רֹךְ הַמִּתְנַקֵּז אֶל
הַשֶּׁחִי, קַן סְתָרִים. הַזְּרוֹעַ
אֲהוּבָה סוֹדִית, אֲפִלּוּ לֹא חוֹשֶׁדֶת,
וְהַצַּוָּאר הַמְכֻיָּר בִּנְשִׁימוֹת
וְעַפְעַפַּיִם. הַתְּנוּךְ, מִתְוֵה הָאֹזֶן,
הַמֵּצַח. כַּף רַגְלֵךְ.

כְּמוֹ גּוּשׁ דָּחוּס תָּמִיד בְּשֶׁקַע הַצְּלָעוֹת
הִיא מְשַׁנָּה עַכְשָׁו מַצַּב צְבִירָה לְאֵד הַמְמַסְמֵס אֶת פְּנִים הָעוֹר
עַד קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת, שׁוּלֵי שְׂפָתַיִם, כִּשְׁעַת הֶתְקֵף.

קְרִיאָה שְׁנִיָּה שֶׁל עֲרִיכָה:
אֶת הַמִּלָּה אֲנִי שֶׁבַּפְּתִיחָה יֵשׁ לְהַחְלִיף;
הַשִּׁיר כֻּלּוֹ, לֹא רַק הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, רָאוּי שֶׁיִּפָּתַח
בָּאַהֲבָה

אוֹ סִינוֹנִים צָלוּל, בַּהֲבָרָה אַחַת, כְּמוֹ

אַתְּ

מתוך הספר אפקט ולנברג, תהילים קנ"א - שירים ורישומי מילים,
הוצאת אריה ניר, 2006.

 

חדשות

יומן אירועים

חודש שעבר מאי 2012 חודש הבא
א ב ג ד ה ו ש
week 18 1 2 3 4 5
week 19 6 7 8 9 10 11 12
week 20 13 14 15 16 17 18 19
week 21 20 21 22 23 24 25 26
week 22 27 28 29 30 31

הרשמה לקבלת עדכונים מהאתר