שָׁריר ועיקש
יַלְדִּי עַל בְּהוֹנוֹת עַל מַעֲקֵה הַשַּׁיִשׁ.
תְהוֹם פּוֹתַחַת פֶּה גָּדוֹל,
סָגֹל כְּחַבּוּרָה.
צַעֲקָתִי רָפָה מֵהִכָּרֵךְ בַּעֲקֵבוֹ
הַמִּתְנַתֵּק
לְנֶגֶד עֵינַי.
הֵן נִפְקָחוֹת.
(חלק משיר)
טל ניצן
- ערב רגיל.
- שָׁריר ועיקש.
- הילד השלישי.
- שבֶר.
- [לְהַאֲמִין שֶׁנַּהֲפֹךְ לְאַהֲבָה]
- שֵדִים בדויים
על בריאת העולם הפואטי בשירי ערב רגיל / טל ניצן
מאת אלכס בן-ארי
קַלּוֹת וּמֻקְדָּמוֹת
אֲרוּחוֹת הָעֶרֶב שֶׁלָּנוּ. הַיּוֹם
חַסָּה אֲדֻמָּה וְרוֹקֵט בְּוִינֶגְרֵט,
כְּרֵשָׁה בְּחַרְדָּל, אַגָּסִים חוּמִים
וּפְרוּסַת בְּרִי. אוּלַי מֶרְלוֹ מֵהַמַּרְתֵּף.
תָּדִיחַ, אֲנַגֵּב, נְכַבֶּה הַכֹּל
חוּץ מִמְּנוֹרַת הַמָּבוֹא הַקְּטַנָּה.
אוֹשִׁיט לְךָ אֶת זָ'קֶט הַקּוֹרְדֶרוֹי,
תָּנִיחַ אֶת צְעִיף הַשִּׁיפוֹן עַל כְּתֵפַי.
הַסְּתָו עֲנֹג הַשָּׁנָה, אֲבָל צִנָּה
עוֹלָה מֵהַנָּהָר בָּעֲרָבִים.
קְרִירָה וּבְשׂוּמָה הָאַפְלוּלִית
מִתַּחַת לִשְׁנֵי עֲצֵי הַלִּימוֹן בַּגַּן
אַךְ בָּרְחוֹב הָאוֹר כָּחֹל וְעַז
וְלֹא יֶחְשַׁךְ עַד עֶשֶׂר.
סָשָׁה הַחֲתוּלָה תִּקְפֹּץ עַל גֶּדֶר הָאֶבֶן
לְלִטּוּף פְּרִידָה, פַּסְקַל יָרוּץ לְפָנֵינוּ
הָלוֹך וְצָלוֹעַ כְּצֵל מְתֻלְתָּל
עַד שְׂדֵרַת הָעַרְמוֹנִים, גְּבוּל גְּבוּרָתוֹ,
שָׁם יִפָּרֵד בִּנְבִיחָה.
יְרוֹק הָאֵזוֹב שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ זוֹרֵחַ
עַל הַגֶּשֶׁר הָעַתִּיק בִּקְצֵה הַשְּׂדֵרָה,
רַגְלֵינוּ הַמֻּרְגָּלוֹת בְּאַבְנֵי הַכִּכָּר הָאֲפֹרוֹת,
הַשֻּׁלְחָן הַמַּשְׁקִיף אֶל זַהֲרוּרֵי
הַפָּנָסִים הַדּוֹלְקִים כְּבָר בַּחוֹמָה וּבַצְּרִיחִים.
תֵּה לוּאִיזָה לִי, כּוֹסִית אָנִיס
לְךָ וּלְז'וֹרְז', נֹעַם הַשְּׁתִיקָה בִּשְׁלשָׁה.
בְּטֶרֶם יָשׁוּב אֶל הַדֶּלְפֵּק
יַשְׁאִיר עַל הַשֻּׁלְחָן כְּמוֹ בִּגְנֵבָה
אֶת שְׁנֵי הַחֲטָאִים הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא יֶחֱצוּ
אֶת סַף דַּלְתֵּנוּ: סִיגַרְיָה אַחַת לִשְׁנֵינוּ
מִכִּיס סִנָּרוֹ הַצָּחוֹר,
וְעִתּוֹן הָעֶרֶב. בְּעַמּוּדֵי הָאֶמְצַע
עוֹד פֶּרֶק בְּדִבְרֵי יְמֵי תּוֹעֲבַת הָעוֹלָם.
נָנוּד בְּצַעַר וּבְהִשְׁתָּאוּת עַל טֵרוּף הַנָּקָם,
עַל חֲמַת הַהֶרֶס au Proche-Orient.*
יֵשׁ וְתַצְלוּם יְשַׁלֵּחַ בִּי צְמַרְמֹרֶת.
תִּסְגֹּר אֶת הָעִתּוֹן, תְּלַטֵּף אֶת יָדִי
וְתַזְכִּיר: רָחוֹק. רָחוֹק.
מָחָר יוֹם רִאשׁוֹן, הַוְּרָדִים
צָמְחוּ פֶּרֶא, לִגְזֹם, וְשׁוּק הַצָּהֳרַיִם,
בֵּיצִים שְׁחֻמּוֹת, תַּפּוּחִים,
וְאַל נִשְׁכַּח גְּלַדְיוֹלוֹת וְסַבּוֹן לָוֶנְדֶר.
בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה הַכָּחֹל מַסְגִיל.
מְחַכִּים שְׁנֵי הַסְּפָרִים לְצִדֵּי הַמִּטָּה,
מְחַכִּים עַד מָחָר בַּמִּרְפֶּסֶת הַמַּזְמֵרָה,
כִּפְפוֹת הַגּוּמִי הַצְּהֻבּוֹת שֶׁלְּךָ, הַתְּכֻלּוֹת שֶׁלִּי,
כּוֹבַע הַקַּשׁ הַמְּמֹרְטָט, הַנֶּאֱמָן.
יַלְדִּי עַל בְּהוֹנוֹת עַל מַעֲקֵה הַשַּׁיִשׁ.
תְהוֹם פּוֹתַחַת פֶּה גָּדוֹל,
סָגֹל כְּחַבּוּרָה.
צַעֲקָתִי רָפָה מֵהִכָּרֵךְ בַּעֲקֵבוֹ
הַמִּתְנַתֵּק
לְנֶגֶד עֵינַי.
הֵן נִפְקָחוֹת.
עַכְשָׁו אֲנִי תּוֹבַעַת מִשְּׁנָתוֹ
סִימָנֵי חַיִּים:
נְשִׁימָה, תְּלַת-מֵמַד, חֲמִימוּת.
אֲבָל טֹהַר פָּנָיו הַיְּרֵחִי
אֲבָל רֹגַע רִיסָיו עַל לֶחְיוֹ
וַדַּאי בָּדוּי, חֲלוּם, לֹא
בָּא כַּיֹּפִי הַזֶּה לֹא
יִתָּכֵן כִּי
בָּא כַּיֹּפִי הַזֶּה.
פִּי הַתְּהוֹם
שָׁרִיר וְעִקֵּשׁ.
הילד השלישי / טל ניצן
אֲנִי יַלְדֵּךְ הַלֹּא-נוֹדָע.
אֲנִי הַנֶּגָטִיב
בֵּין שְׁנֵי יְלָדַיִךְ כְּחֻלֵּי הָעַיִן
הַמִּזְדַּהֲרִים עַל רֶקַע חֶשְׁכַתִּי.
אֲנִי שְׁכוּחֵךְ, נֶעֱלָמֵךְ, אֲנִי
בְּעוּטֵךְ.
אֲנִי כּוֹרֵעַ - בְּעוֹד הֵם עוֹצְמִים עֵינַיִם
וּמוֹשִׁיטִים יָדַיִם לַמַּתָּנָה -
כְּמִתְחַנֵּן
לַמַּכָּה שֶׁלֹּא תִּנָּתֵן.
נִזּוֹן מִשֹּׁבֶל הַשּׁוֹקוֹ שֶׁהֵם מוֹתִירִים,
מֵאִוְשַׁת צֶלוֹפָן.
מִתְכַּוֵּץ בַּלַּיְלָה בְּפִנַּת
מִטּוֹתֵיהֶם, שָׁם מְכַתְּרוֹת אוֹתָם
חַיּוֹת פַּרְוָה זְעִירוֹת
כְּבִצּוּרִים מִפְּנֵי כָּל רַע,
אוֹרֵב לִשְׁעַת הַפֻּלְחָן הַלֵּילִי,
עֵת תִּדְרְכִי עַל אֶצְבְּעוֹתַי בְּלִי דַּעַת
וְתִרְכְּנִי לְהֵיטִיב אֶת שְׂמִיכוֹתֵיהֶם הַשְּׁמַנְמַנּוֹת.
כְּשֶׁתַּעַצְמִי אֶת עֵינַיִךְ
(הַיְּרוּקוֹת כְּשֶׁלִּי!)
אֶתְגַּנֵּב מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹתַיִךְ וְאֶלְאַט:
אִמָּא.
אִם תְּנַסִּי לְגָרֵשׁ אֶת בִּעוּת פָּנַי
תְּגַלִּי בִּכְלִמָּה
שֶׁגַּם אֶת שְׁמִי אֵינֵךְ יוֹדַעַת.
כְּמוֹ גֵּו שֶׁל חַיָּה הַשֶּׁבֶר הַסּוּרִי-אַפְרִיקָנִי מִתְנוֹדֵד תַּחַת
מִדְרְכוֹתֵינוּ. קִפּוֹדִים רַכִּים מְדַדִּים סְבִיב מִגְרְשֵׁי
הַחֲנָיָה, יוֹנֵי פֶּרֶא פּוֹרְצוֹת לְבָתֵּינוּ, נִטָחוֹת בַּשְּׁמָשׁוֹת,
נִטָחוֹת, הַגּוּרִים בַּשִּׂיחַ, חֲתוּלָה כּוֹשֶׁלֶת אֵלֵינוּ, כְּחוּשָׁה,
עֵינֶיהָ רוֹשְׁפוֹת תְּחִנָּה, לֹא אִיּוּם, וְנַחֲשֵׁי צֶפַע חוֹדְרִים לְגַנֵּי
יְלָדֵינוּ כְּתוֹלָעִים לַמֵּעַיִם, אוֹרְבִים בִּפְקָעוֹת צְהֻבּוֹת בְּתוֹךְ
תֵּבַת הַמִּשְׂחָקִים.
לְהַאֲמִין שֶׁנַּהֲפֹךְ לְאַהֲבָה
זֶה לְהַאֲמִין בְּמִטְפַּחַת מִתְגַּלְגֶּלֶת לְאַרְנָב.
אַאֲמִין אִם כֵּן בְּגוּפְךָ.
מַדּוּעַ עוֹרְךָ כֹּה חָלָק, אֲהוּבִי?
מַדּוּעַ שְׂעָרְךָ אָרֹךְ-רָחוֹק כָּל כָּךְ?
גְּדוֹלָה מֵהָרָעָב אֵלֶיךָ הַתְּשׁוּקָה
לִהְיוֹת אַתָּה: לְבַתֵּר אֶת הָעוֹלָם
בְּלַהַב שֶׁל יֹפִי.
כָּל מַכְשִׁירֵי הַנִּוּוּט בֵּינֵינוּ - הַטֶּלֶפוֹן,
הַמַּחְשֵׁב, הַמְּכוֹנִית - קוֹרְסִים אֶחָד-אֶחָד.
נוּרוֹת הָאוֹר פּוֹקְעוֹת.
לֹא זֶה הַחשֶׁךְ שֶׁרָצִינוּ.
וּפָנֶיךָ כְּבָר בְּדוּיוֹת,
דּוֹהוֹת כְּמוֹ דְּיוֹ
עַל מִכְתַּב אִי-אָהֲבָה יָשָׁן.

גליונות מקוונים 

