קַיִץ מְהַדֵּק עַל תֵּלאָבִיב
יְרֵכַיִם כְּבֵדוֹת
וּמְהַדֵּק עַד שֶׁבּוֹקְעוֹת
הַיְּלָלוֹת מִקִּרְבֵי מְכוֹנִיּוֹת מֵחֲנֻיּוֹת
קְפוּצוֹת עַל אוֹצְרוֹתֵיהֶן
מַתֶּכֶת נִחֶרֶת כָּל הַלַּיְלָה
וּרְסִיסֵי הַיּוֹם עוֹדָם תְּקוּעִים בְּגוּף הַחשֶׁךְ –
צְנוּעִים וּמְהַסְּסִים הָיוּ חֲטָאַי הַיּוֹם
רְאוּיִים לִמְנוֹד רֹאשׁ וְלֹא
לַחֲתִירָה הַלֵּילִית הַזֹּאת
שֶׁאֲנִי מְגִיחָה מִמֶּנָּה כְּמוֹ גֶּנֶרָל
עוֹד לֹא מוּבָס סוֹקֵר
בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹת אֶת חֵילוֹתָיו
הַפְּצוּעִים, וְעַנְנֵי אָבָק, וְתָמִיד
רֶגַע לִפְנֵי הַיְּקִיצָה
בְּתוֹךְ הַחֶדֶר
פִּרְפּוּר כְּנָפַיִם מְחַפֵּשׂ מוֹצָא.