בְּמָקוֹם שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת הֵיטֵב אֶת הַכְּתֹבֶת,
וְלֹא שׁוֹכַחַת לַמְרוֹת כָּל מִכְסֵי הַחַיִּים –
הַבָּתִּים אֵינָם זָרִים לִי, וּכְמוֹ מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ קְרוֹבִים,
בְּדִיּוּק שָׁם, עַל אַדְמַת הַזִּכָּרוֹן הַפּוֹרִיָּה בְּיוֹתֵר
אֲנִי מְרִימָה אֶת תְּרִיסֵי חַלּוֹנוֹת הַיַּלְדוּת הַגְּדוֹלִים - - -
תְּמוּנָה אַחַר תְּמוּנָה בְּדִלּוּגִים צוֹלְעִים
מִתְקַדֶּמֶת אֶל הַשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל אוּלַמּוֹת הַהַכָּרָה.
(מָהִי הַתְּמוּנָה שֶׁתַּעֲצֹר לְבַסּוֹף לְמוּלִי וְתַצִּיג זִכָּרוֹן שֶׁמַּעֲמִיד פְּנֵי הוֹוֶה)
אֵין לְהוֹצִיא מִכְּלַל אֶפְשָׁרוּת אֶת הִתְרַחֲשׁוּתָם שֶׁל דְּבָרִים יוֹצְאִים
מִגֶּדֶר הָרָגִיל: אַפְרִידָר הִיא שְׁכוּנָה מִשְּׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים,
בָּנוּ אוֹתָהּ בְּאַפְרִיקָה, וְהֵבִיאוּ בִּסְפִינוֹת
אֶל הַמִּפְרָץ הַקָּטָן שֶׁל אַשְׁקְלוֹן. בְּמִגְדַּל הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל גָּר
גִּבֵּן טוֹב לֵב, שֶׁחוֹמֵק אֶל קוֹלְנוֹעַ "רָחֵל" כְּדֵי לִצְפּוֹת בְּהַצָּגָה יוֹמִית.
מִישֶׁהוּ אַחֵר בָּא, אוֹ שֶׁהָלַךְ, וּבִכְלָל
זִכָּרוֹן כְּמוֹ מַשֶּׁהוּ כָּבֵד מִן הַיָּדַיִם נִשְׁמַט,
וְנִשְׁאַר רַק בְּדָל. וְקָשֶׁה עַכְשָׁיו מַה שֶּׁבִּפְרָט
אַז כָּתַבְתִּי רַק אֶת מַה שֶּׁבִּכְלָל.
