לרבים מאיתנו מושג השכונה פחות רלוונטי לחיי היומיום ומתייחס לעבר – אז ילדים יצאו לרחוב ושיחקו בחוץ והוריהם היו נפגשים בבית-הספר האזורי, כי לא היו בתי-ספר ייחודיים. ולכן עתה המילה שכונה קרובה יותר למטפורה שחוקה המסמנת במקרה הטוב אינטימיות-קהילתית ובמקרה הגרוע חובבנות, מאשר מציאות יומיומית של חיי חברה עשירים.

מכאן התערוכה שואלת – איפה השכונה כיום? בזיכרון? שמא בטריבונה? האם יש יישובים בהם יש הווי שכונתי? מה זו השכונתיות עבורי? האם שכונתיות היא מערכת של קודים החיונית לאמפטיות? האם יש לי תחליף לשכונה, למשל, ברשת? ועוד שאלות קרובות הבוחנות את היחס של הפרט לקהילה הקרובה שלו, לשכניו ולפנטזיה השכונתית שלו.