וְלַמְרוֹת כָּל אֵלֶּה הַנּוֹרָאוֹת הַקּוֹרוֹת אוֹתִי - אֲנִי הוֹלֵךְ וְיָפֶה.
כְּשַׂרְמָוֶת
דַּק וְתָמִיר נִפְלֶה הוֹד. וּפָנַי שֶׁנְהָב חִוְרִים.
וְעֵינַי הַנֶּהֶדָּרוֹת בּוֹרְקוֹת בּחוֹרִים.
וּמַכָּרַי וְיַקִּירַי וּמוֹקִירֵי-זִכְרִי חוֹזְרִים וּמְסַפְּרִים בְּטוּב תָּאֳרִי:
כְּלִיל-חֵן כְּמַלְאָךְ לְהַלֵּל מְאֹד, כְּבֶן-הָאֱלֹהִים.
וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָם מְטַנְטְנִים בִּמְחִלּוֹת-אָזְנַי, וּמְחַיֵּךְ אֵין חֲנִיכַיִם
מְקַבֵּל בְּדוּמָה כָּל אֲשֶׁר אוֹמְרִים;
בַּאֲשֶׁר אֵין לְהַכְחִיש, לֹא בְּעַלְמָא הַדְּבָרִים
וְעָלַי לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד בִּמְלַאכְתִי לָשִּׁיר בַּשַׁעַר בְּיָמִים נוֹרָאִים.