א
הַיָּמִים נָעִים רַק בִּקְצֵה הַדַּף הֶעָכוּר שֶׁלִּי.
עַל יַד הַתַּאֲרִיךְ הָעִבְרִי אֲנִי רוֹשֶׁמֶת:
מַעֲשַׂי בְּכָל אוֹתוֹ הַבֹּקֶר
וִי מָהִיר עַל הַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ וְשֶׁשָּׁכַחְתִּי.

ב
בַּלֵּילוֹת אֲנִי קוֹרֵאת אֶת הַמִּיתוֹלוֹגְיָה.
נָרְקֵיסוּס הוּא הָאָהוּב עָלַי מֵבין כֻּלָּם
וְלֹא, אֵין זֶה אֶגוֹ מְדַבֵּר עַתָּה מִפִּי.
גַּם אֵין זוֹ אֲנִי.

ג
בַּצָּהֳרָים אֲנִי עֲסוּקָה בִּלְתַכְנֵן מַעֲשִׂים
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶעֱשֶׂה.
וְרוּחַ מוּזָרָה וּמְעוֹרֶרֶת
מְנַשֶּׁבֶת עַל עוֹר פָּנַי וְנֶעֱלֶמֶת.

ד
בַּהַפְסָקוֹת שֶׁלִּי אֲנִי מוֹנָה
אֶת הַיָּמִים שֶׁנּוֹתְרוּ.
אַחַר כָּךְ שׁוֹכַחַת.

ה
אַחֲרֵי כֵּן בָּאָה הַשֵּׁנָה.
סְפּוֹנְטָנִיּוּת הִיא מִלָּה לֹא רֶלֶוַנְטִית לשָּׁעָה זוֹ.

ו
הַיָּמִים מַתְחִילִים וּמִסְתַּיְּמִים בִּקְצֵה הַדַּף הַתָּלוּשׁ שֶׁלִּי בִּלְבַד.
הָאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת מַבִּיטִים סְתָם כָּךְ בִּשְׁעוֹנָם וּמִתְחַלְּפִים.