הַנָּדִיב הַיָּדוּעַ / גלעד מאירי
מְשׁוֹרֵר בֵּן זְמַנֵּנוּ דְּיוֹקָנוֹ מוֹפִיעַ עַל מַטְבֵּעַ
לָשׁוֹן, בְּבָתֵּי שִׁירָיו מִתְגּוֹרְרוֹת מִשְׁפָּחוֹת
וִילָדִים מְשַׂחֲקִים בַּחֲרוּזָיו
נָשִׁים מְקַשְּׁטוֹת בָּהֶם צַוְּארֵי מִגְדָּלִים
אִכָּרִים חוֹרְשִׁים בִּשְׂדוֹתָיו הַסֶּמַנְטִיִּים
וְאֶת הַיַּמְבִּים שֶׁלּוֹ מוֹכְרִים לְפִי מִשְׁקָל,
הוּא מַשְׁקִיעַ אֶת עָשְׁרוֹ הַלְּשׁוֹנִי בַּמֵּיזָם הָאֱנוֹשִׁי.



