"אֲדָמָה וּמַיִם בְּשִׂיאָם"
שיימוס היני
בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל נִבְקַע לָנוּ מַפָּל. זְמַן
שֶׁל סְלָעִים שְׁחֹרִים מִקּוֹר וּמַיִם, מַעֲבַר הָרִים
חַד כְּאִדְרַת דָּג, עִקּוּל אַחַר עִקּוּל שֶׁל אֵדִים קָרִים,
לְפִיתָה צוֹנֶנֶת שֶׁל נוֹף. (וּלְמַה נְּדַמֶּה אֶת הָרֹךְ הַלָּבָן
הַשָּׁט לְצִדֵּנוּ?) הַמְּכוֹנִית הָאֲדֻמָּה
מַחְלִיקָה עַל הַכְּבִישׁ הַמָּרוּט כְּתַפּוּחַ
שֶׁל עוֹנָה חֲדָשָׁה. סְבִיבֵנוּ אָחוּז הַכֹּל אֵיבְרֵי רוּחַ
וְעָנָן, כְּמוֹ שׁוּב מוֹלִידָה הָאָרֶץ הַזּוֹ אֶת עַצְמָהּ
מִתּוֹךְ עַצְמָהּ: שְׁכָמוֹת גְּמִישׁוֹת, כָּתֵף חֲלָקָה
שֶׁל סֶלַע נוֹטֵף, קִרְעֵי שָׂדוֹת נִפְקָחִים לְרַאֲוָה
כִּמְנִיפָה שֶׁל מַיִם וַאֲדָמָה מִתּוֹךְ בֶּטֶן הַקֹּר
הַחַי. הִנֵּה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לִזְכֹּר:
פִּסְגָּה חֲרִיפָה. אֵד מוֹלִיד. מַפָּל נִבְקָע
אֶל תּוֹכֵנוּ כְּמִלָּה טוֹבָה.
