לֹא הָלַכְתִּי לִרְאוֹת אֶת אֲרוֹנְךָ
שֶׁהוּנַח בְּכִכַּר הָעִירִיָּה.
גַּם אֵינֶנִּי זוֹכֵר אִם רָאִיתִי דְּבַר מָה
בְּחַדְשׁוֹת הָעֶרֶב.
לֹא הָיִיתִי כְּשֶׁקָּבְרוּ אוֹתְךָ וְלָמָּה
כָּל זֶה, אֵיזוֹ עַצְלוּת רַשְׁלָנִית
תָּקְפָה אוֹתִי, מֶרְחַק אוֹטוֹבּוּס אֶחָד
מִגּוּפְךָ.
הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה.
לָקַחַת אֶת הַמֶּרְחָק בְּרַגְלַי וְלָתֵת לַגּוּף
לְדַבֵּר בַּהֲלִיכָתוֹ
אֶת שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְבַקֶּשֶׁת לוֹמַר.
כִּי אֵין דַּי בַּמִּלִּים
וְהַמַּחְשָׁבָה חֲלוּלָה לְלֹא הַבָּשָׂר
וְהָאֵיבָרִים שֶׁיָּנִיחוּ אוֹתָהּ
לְעוֹלָם.
רַק פַּעַם אַחַת רָאִיתִי אוֹתְךָ,
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בְּהַפְגָּנָה
עַתִּיקָה לְמַעַן הַשָּׁלוֹם. הָיִיתִי צָעִיר וְחָדָשׁ
בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּךָ. קֹר הָעֶרֶב
הִפְתִּיעַ אוֹתִי וְלֹא יָדַעְתִּי
כֵּיצַד מַגִּיעִים.
עָמַדְתָּ שָׁם בְּסָמוּךְ לְשׁוּרַת הַנּוֹאֲמִים
וְאוּלַי גַּם אָמַרְתָּ דָּבָר כָּזֶה אוֹ אַחֵר
לַקָּהָל שֶׁנִּקְבַּץ. אֵינֶנִּי זוֹכֵר.
אֲבָל בְּוַדָּאוּת אֲנִי זוֹכֵר מַחְשָׁבָה אַחַת
טִפְּשִׁית, שֶׁעָלְתָה בְּדַעְתִּי אוֹתָהּ שָּׁעָה,
הַאִם בְּרֶגַע זֶה - שָׁאַלְתִּי - מַמָּשׁ עַכְשָׁו,
הוּא הוֹגֶה בְּשִׁיר חָדָשׁ?
לֹא נָתַתִּי לְךָ אֶת הַמְּעַט
שֶׁיָּכֹלְתִּי לָתֵת וְהַצַּעַר
רַק עַכְשָׁו נוֹלַד, אַתָּה שֶׁיָּדֶיךָ
הָיוּ חַמּוֹת וּבְשָׂרְךָ
אֱנוֹשִׁי וּפָשׁוּט וְשֶׁעָשִׂיתָ
כָּל יָמֶיךָ, כְּפוֹעֵל
קְשׁוּי אֶצְבָּעוֹת, אֶת מְלֶאכֶת
הָאַהֲבָה.
