אֲנִי כָּאן מִתְחַבֵּא. הַשָּׁמַיִם עֵדַי. מָאַסְתִּי בְּהִמְנוֹנוֹת מֶרְחָב-יָה.
אִם תָּבוֹאִי אֶשְׁכַּח שֶׁהָיִיתִי אָדוֹן. אֲלַקֵּט מִבְּשָׂרֵךְ אֲנָחוֹת.
אֲנִי כָּאן מִתְחַבֵּא. נְעָרַי מִשְׁתָּאִים לִי. הוּא מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ, לוֹחֲשִׁים.
אַךְ אֲנִי אֶל יָדַיִךְ מְנַהֵם מִמְּקוֹמִי, בְּפִטְפּוּט טֶלֶגְרָפִי מִכָּל עַמּוּד בְּגוּפִי:
הִתְחַבְּאִי נָא אִתִּי, עִם הַזְּבוּבִים. נַבִּיט בֵּינוֹת הַשְּׂעוֹרִים עַל הֲבָלִים בְּבַעֲלוּתִי.
עוֹד מְעַט אֶתְפַּכֵּחַ. אֶחְזֹר לַשָּׂדֶה. אַצְלִיף גַּבְרוּתִי לִקְרַאת שְׁקִיעַת הַמְּלָאכָה.
בַּצָּהֳרַיִם הַכְּבוּשִׁים שֶׁל בֵּית לֶחֶם אֲנִי. וְאַתְּ, בְּסִלְסוּל שְׁכוֹל וְרָעַב שֶׁל מוֹאָב וּמִשְׁפָּחָה.
שָׂבַעְתִּי דַּי מִן הַשֶּׁמֶן הַנּוֹזֵל בְּשׁוֹשַׁלְתִּי. הַנָּכְרִיָּה שֶׁבָּךְ צוֹפֶנֶת לִי זֹהַר.
מָה עוֹד אֶצְבֹּט לָךְ מֵעַצְמִי וְלֹא צָבַטְתִּי?
לֹא בָּאת.
