עָלֶה / אריאל זינדר עָלֶה נָשַׁר עַל כֶּתֶף מְעִילִי נִכְנַס עִמִּי אֶל הַבַּיִת וְהוּנַח עַל מִסְעַד הַכֻּרְסָה. כֹּחַ עָלוּם הִכְבִּיד אוֹתוֹ אֶל הַבֶּגֶד, כֹּחַ שֶׁאֵינֶנִּי מַכִּיר. הִבַּטְתִּי בּוֹ, בִּתְפִלַּת תְּנוּחָתוֹ, בַּחִבָּה שֶׁעִרְסֵל בֵּין קִפְלֵי הַמְּעִיל, הִבַּטְתִּי בּוֹ וְנִזְכַּרְתִּי: כְּשֶׁנָּשַׁרְתִּי אֲנִי כָּל עָנָף אוֹ כָּתֵף נִדְמוּ כְּמִקְסָם עַקְמוּמִי - לֹא נַחְתִּי עֲלֵיהֶם וְלוּ רֶגַע אֶחָד, בְּכָל מְאֹדִי יִחַלְתִּי לַחֲבָטַת קַרְקָעִית אַחֲרֶיהָ אוֹדִיעַ: כָּאן קָשֶׁה וְיַצִּיב וּבִלְתִּי מִשְׁתַּנֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים. עָלֶה נָשַׁר עַל כָּתֵף מְעִילִי וְנִכְנַס עִמִּי אֶל הַבַּיִת. אָחַזְתִּי בּוֹ מַעֲדָנוֹת, וְהִתְחַלְתִּי שׁוּב מְטַפֵּס. מתוך ספר ביכוריו אוניות תרשיש, הוצאת כרמל תשס"ח - 2007