הֲרֵינִי תְּמוּנָה לְפָנֵיךָ אִישׁ עוֹד לֹא בִּקֵּשׁ לְצַיְּרֵנִי עֵירֻמָּה אִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתֵנִי שִׁיר אוֹ שׁוּרָה אֵינִי נְקֻדָּה בָּאֹפֶק לְאִי? לִמְדֹּד מִמֶּנָה פֶּרְסְפֶּקְטִיבָה מֶרְחָבִית אוֹ אַל-זְמַנִּית וְרַק מִשּׁוּם כָּךְ, אִמִּי, רַק מִשּׁוּם שֶׁאִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ לְהַעֲמִיד לִי פָּנִים וּמִשּׁוּם שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת מֶה הָיָה לְפָנִים רַק מִשּׁוּם כָךְ, לְכָל יֶלֶד נוֹלָד בּוֹרֵאת גֹּלֶם עָפָר שֶׁיְּהֵא צֵל מְלַוֶּה אֶת חַיָּיו, חוֹמַת אַהֲבָה וּמָגֵן שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ יִחוּס וּמָקוֹם לִפְנֵי וְלִפְנִים הַחוֹמוֹת.