אַת, גוף ראשון / צבי עצמון

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ מִן הַמָּקוֹם הַמְדַמֵּם מֶרְחַק כַּף יָד חוֹמֶקֶת לְשֶׁקַע הַטַּבּוּר וַעֲרוּצֵי הַבֶּטֶן, הַפִּטְמָה, נְקִיק רֹךְ הַמִּתְנַקֵּז אֶל הַשֶּׁחִי, קַן סְתָרִים. הַזְּרוֹעַ אֲהוּבָה סוֹדִית, אֲפִלּוּ לֹא חוֹשֶׁדֶת, וְהַצַּוָּאר הַמְכֻיָּר בִּנְשִׁימוֹת וְעַפְעַפַּיִם. הַתְּנוּךְ, מִתְוֵה הָאֹזֶן, הַמֵּצַח. כַּף רַגְלֵךְ. כְּמוֹ גּוּשׁ דָּחוּס תָּמִיד בְּשֶׁקַע הַצְּלָעוֹת הִיא מְשַׁנָּה עַכְשָׁו מַצַּב צְבִירָה לְאֵד הַמְמַסְמֵס אֶת פְּנִים הָעוֹר עַד קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת, שׁוּלֵי שְׂפָתַיִם, כִּשְׁעַת הֶתְקֵף. קְרִיאָה שְׁנִיָּה שֶׁל עֲרִיכָה: אֶת הַמִּלָּה אֲנִי שֶׁבַּפְּתִיחָה יֵשׁ לְהַחְלִיף; הַשִּׁיר כֻּלּוֹ, לֹא רַק הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, רָאוּי שֶׁיִּפָּתַח בָּאַהֲבָה אוֹ סִינוֹנִים צָלוּל, בַּהֲבָרָה אַחַת, כְּמוֹ אַתְּ מתוך הספר אפקט ולנברג, תהילים קנ"א - שירים ורישומי מילים, הוצאת אריה ניר, 2006.