אני נוסעת, ושם אחשוב / דליה פלח

"אֲנִי נוֹסַעַת, וְשָׁם אֶחְשֹׁב עָלֶיהָ", חָשַׁבְתִּי, וְתֵאַרְתִּי לִי מִין אַרְגַּז-יְרָקוֹת הָפוּךְ שֶׁעָלָיו אֲנִי כּוֹתֶבֶת. כְּשֶׁהָיִיתִי שָׁם, לֹא יָכֹלְתִּי לַחְשֹׁב עָלֶיהָ. הַכֹּל נִמְחַק. וַאֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָלַכְתִּי עִם גַּלְגַלֵּי הַתִּיק בֵּין פַּסֵּי הַחַשְׁמַלִּית - הֲלִיכָה מְדֻיֶּקֶת, כְּדֵי שֶׁהַתִּיק לֹא יִגְלֹשׁ - וְנִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת סְפָרִים: "הַכֹּל בְּאַנְגְלִית, אֲנִי אָבִין פֹּה הַכֹּל", חָשַׁבְתִּי, וּבֶאֱמֶת, מֵעֵין אוֹר בָּא מֵהַסְּפָרִים וּמִכָּל מָקוֹם בַּחֲנוּת, דִּבַּרְתִּי עִם הַמּוֹכֵר, שֶׁדִּבֵּר עַל הַמְּשׁוֹרֵר הָאָהוּב עָלָיו, וּמָכַר אוֹתוֹ, לִי. יָצָאתִי בְּקֹשִׁי, עִם הַגַּלְגַּלִּים, הַדֶּלֶת צִלְצְלָה וְחָזְרָה בִּקְפִיץ, בָּרְחוֹבוֹת בָּנוּ, הָיוּ בַּנְקִים נְקִיִּים וַחֲנֻיּוֹת אָפְנָה, וְכָל הַיּוֹם עוֹד הִסְתּוֹבַבְתִּי, הִתְרוֹצַצְתִּי, פּוֹתַחַת-סוֹגֶרֶת מַפָּה, עוֹלָה לָאַכְסַנְיָה, פּוֹרֶשֶׂת מַגֶּבֶת רְטֻבָּה, מִתְחָרֶטֶת, יוֹרֶדֶת עִם מִתְקַן הַגַּלְגַּלִּים לַחַשְׁמַלִּית, נוֹסַעַת לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, קוֹנָה שָׁם כַּרְטִיס, כְּשֶׁעוֹד לֹא חָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ לְרֶגַע, בִּכְלָל. מתוך הספר "2003", עם עובד, 2003.