הקרפודים / דליה רביקוביץ'

ללאה גולדברג

הַשָּׁמַיִם הֵם שׁוּב מְצוּלַת כּוֹכָבִים
וְהַלַּיְלָה הַזֶּה נָקֵל לְזַהוֹת
כַּמָּה גָּדוֹל הוּא יְגוֹן הַדּוֹרוֹת.
בִּבְרֵכָה קְטַנָּה, בְּתוֹךְ קְהַל קַרְפּוֹדִים
יֶשְׁנָהּ שׁוֹשַׁנָּה צְהֻבָּה נִסְתֶּרֶת.
רַק בְּשֶׁל אֹמֶץ לִבָּהּ הַמֻּפְלָא
אֵינָהּ מְחַפֶּשֶׂת בְּרֵכָה אַחֶרֶת.
הַלַּיְלָה הַזֶּה נָקֵל לְהָבִין
מִיהוּ הָאוֹנֵס נָשִׁים
וְאֹטֶם אֶת פִּיהֶן בְּכַף יָדוֹ.

הַשָּׁמַיִם הֵם שׁוּב מְצוּלַת כּוֹכָבִים
וּפַסֵּי הַזָּהָב חוֹרְשִׁים עַל פָּנֶיהָ.
בִּמְקוֹם פְּרוֹמֵתֵיאוּס, אָסוּר אֶל הַסֶּלַע
זֶה שְׁמוֹנֶה שָׁנִים
דַּיָּג יְוָנִי.
בְּתַמּוּז הָרוּחוֹת מְשִׁיבוֹת אֶת נַפְשׁוֹ
אַךְ בַּחֹרֶף עוֹרוֹ מִתְבַּקֵּעַ מִקֹּר,
בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ
הִקְרִיחַ רֹאשׁוֹ כְּחֶלְקַת הַסֶּלַע.
אֲנִי רוֹאָה אֶת עֵינָיו הַטְּרוּטוֹת
וּמֵרֹב תִּמָּהוֹן אֲנִי צוֹעֶקֶת.
וְהַכּוֹכָבִים רוֹתְחִים בַּמְּצוּלָה
וְהַלַּיְלָה גַּם הֵם יַשְׁמִיעוּ קוֹלָם.

כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה צְהֻבָּה נִפְלָאָה
רַבִּים לֹא יַשִּׂיגוּ בְּרֵכָה אַחֶרֶת.
הַקַרְפּוֹדִים, הֵם עִוְּרִים מִלִּרְאוֹת
אֶת חֶרְדַת לִבֵּנוּ הָאֲיֻמָּה.


הספר השלישי , 1970