לשכוח לרגע / טוביה ריבנר

לִשְׁכֹּחַ לְרֶגַע מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ מֵהַיֹּפִי הַזֶּה מֵהַיֹּפִי הַלֹּא-יֵאָמֵן הַזֶּה שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנָה בְּרוּכָה עַל פָּנָיו וְנִצַּן הַיָּרֵחַ עוֹלֶה מִגּוּפוֹ כָּל דָּבָר הוּא מַה שֶּׁהוּא וּבְנָגְעוֹ בּוֹ אַחֵר וְנוֹגֵהַּ מִמֶּנּוּ דְּבַר-מַה לֹּא-נוֹדַע הָיוּ שֶׁחֲשָׁבוּהוּ מִן הָאֵלִים וְהוּא בְּאֵזוֹב הַקִּיר וּבְטִפָּה בַּיָּם וּבְחַמּוּק שֶׁל לֶחִי וּבְחוֹל הַמִּדְבָּר. הַלַּיְלָה יוֹרֵד. אַתָּה פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ בְּלִי תֹּאַר וָשֵׁם וְהַיֹּפִי נִבָּט מִשָּׁמַיִם כֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם חַי וְקַיָּם וְנוֹשֵׁם.