בסירה אחת, ביום ההלדת / אורי ברנשטיין


נָסַעְנוּ בְּסִירָה אַחַת,
כֹּל שֶׁהָיָה לִי בָּעוֹלָם:
אֶחָד מֵהֶם עָטַף אֶת רֹאשׁוֹ,
וְהַשֵּׁנִי הֵסֵב פָּנָיו לְהַבִּיט
בְּמַה שֶׁנִּרְאָה לְכֻלָּם,
וּבֵין רָאשֵׁיהֶם הַשְּׁלִישִׁי
חָשׁוּךְ כְּנִכְנָס לִמְעָרָה.

וְשַׁרְתִּי, נִדְמֶה לִי, בְּקוֹל.
בְּהַעֲוַיוֹת שִׂמַּחְתִּי אוֹתָם.
מַבִּיט מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם,
בְּעֵינֵי נוֹסְעִים מְנֻסּוֹת,
בָּעוֹלָם שֶׁחוֹלֵף לְאִטּוֹ.

אִם אֶכָּנֵס לְזִכְרוֹנָם
וְאֶעֱשֶׂה בּוֹ כָּכָה וְכָּכָה,
יִשָּׁאֵר לָהֶם שִׁיּוּט מִשֻּׁתָּף,
מִתְנַהֵל בֵּין פִּצְלֵי חֲשֵׁכָה,
וְאַבָּא שֶׁיָּצָא מִגִּדְרוֹ,
חָרֵד בְּיַרְכְּתֵי הַסִּירָה,
צוֹעֵק פִּתְאֹם עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
בְּלִי סִבָּה וּבְכֹל כֹּחוֹ.


זמן של אחרים, 1996