מתוך חיי אחינעם / דנה אמיר

ב קוֹלֵךְ מֻשְׁאָל לְתוֹךְ קוֹלִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וּבַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי הַלַּיְלָה וּבַלַּיְלָה שֶׁאַחֲרֵי הַיּוֹם אֲנִי מְעַגֶּלֶת אֶת פִּתְחֵי גּוּפִי כְּדָפְנוֹת מְכָל. רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ רְאִי, הַתְּכֵלֶת נִשְׁבֶּרֶת מֵעָלֵינוּ כְּמוֹ חֻפָּה, עוֹרִי זָרוּעַ כּוֹכָבִים שֶׁהֵם נְגִיעוֹתַיִךְ, נִצֶּבֶת כְּמוֹ כַּלָּה מִתַּחַת לַלָּבָן הַמְּעֻבֶּה שֶׁל הַיַּסְמִין אֲנִי שָׁרָה לָךְ בּוֹאִי, קְחִי אוֹתִי בִּלְחִישׁוֹת, מַלְּאִי אֶת גּוּפִי גֶּשֶׁם שֶׁל אַפְּרִיל ג אַתְּ נִגֶּרֶת אֵלַי מִן הַבְּרֵכוֹת. אַתְּ מְחוֹלֶלֶת זְקוּפָה כְּסֵיפָן, מַרְקִידָה מַעְגָּלִים שִׁכּוֹרִים עַל מַצָּע חֲלָצַי, קוּמִי אֲחִינֹעַם, קוּמִי עוּרִי כִּי פָּנָה יוֹם. ד אַתְּ גּוֹדֶשֶׁת אֶת הֶחָלָל בִּתְנוּעָה, נוֹקֶבֶת בִּשְׁמוֹת הָעֲצָמִים כְּדֵי לִמְנוֹת לְאָחוֹר וּכְבָר נֶחְלָצוֹת מִלִּים מִגְּרוֹנֵךְ רַכּוֹת, כְּמוֹ רָאשִׁים סְפוּגֵי יַיִן. אַתְּ בּוֹכָה מִן הַתְּשׁוּקָה לָנוּעַ לְלֹא סוֹף, מִכָּךְ שֶׁגּוּפֵךְ מֻכְרָע עַל יְדֵי הַכֹּבֶד אוֹ עַל יְדֵי הַזְּמַן, מִן הַמִּשְׁאָלָה לְהִפָּרֵץ עַל פְּנֵי מִישׁוֹר כָּלְשֶׁהוּ, מֻגְבָּל כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה ח עַכְשָׁו אֲנִי מְנַסָּה לְחַשֵּׁב אֶת מְהִירוּת הַמַּבָּט בְּיַחַס לִמְהִירוּת הָאוֹר: מְדַלֶּגֶת עַל בָּבוּאַת עַצְמִי בַּמַּרְאָה אֲנִי מִתְעַכֶּבֶת עַל הַזְּמַן בִּשְׁעוֹן הַקִּיר הַתָּלוּי מֵעַל רֹאשִׁי, מִתְבּוֹנֶנֶת אֵיךְ הַיָּם שֶׁל אֶמְצַע סֶפְּטֶמְבֶּר מַשְׁלִיט סְדָרִים טֶנְטָטִיבִיִּים בַּמֶּרְחָב. אִי אֶפְשָׁר לִשְׁלֹט בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה. לִפְעָמִים יֵשׁ לְאָדָם שׁוּמָה מֵאֲחוֹרֵי אָזְנוֹ, אוֹ חַלּוֹנוֹת עֲשׂוּיִים זְגוּגִית כְּפוּלָה כְּנֶגֶד הָרַעַשׁ. כב אֲנִי רוֹאָה אֵיךְ הַמִּלִּים מַזִּיקוֹת לְתַהֲלִיךְ הַסִּנּוּן הַטִּבְעִי. לְאֹרֶךְ הַתּוֹר אֶל לִבִּי פּוֹסֵעַ מִישֶׁהוּ וּמְזַמְזֵם כְּאִלּוּ עַכְשָׁו, בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ, בָּאָה לוֹ הַהַכָּרָה בַּיַּחֲסִיּוּת שֶׁל הַמֶּרְחָק. שְׁנַיִם צְרִיכִים לְכֹחַ גָּדוֹל יוֹתֵר כְּדֵי לֹא לָמוּת, אֲחִינֹעַם, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁתָּמִיד נִפְעֶרֶת בֵּינֵיהֶם הַתְּהוֹם הַזּוֹ שֶׁהֵם מְכַנִּים בַּיִת. כד קוֹלֵךְ מֻשְׁאָל לְתוֹךְ קוֹלִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וּבַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי הַלַּיְלָה וּבַלַּיְלָה שֶׁאַחֲרֵי הַיּוֹם אֲנִי מְעַגֶּלֶת אֶת פִּתְחֵי גּוּפִי כְּדָפְנוֹת מְכָל. עַכְשָׁו אֲנִי צִפּוֹר, גָּרָה בִּמְחִלּוֹת הָרוּחַ, מֻשְׁלֶכֶת כְּאֶבֶן לְתוֹךְ הַנֹּגַהּ. אֲנִי אֵד הָעוֹלֶה מֵעַצְמוֹ בִּשְׁעַת טֶרֶם מָוֶת זְהֻבָּה. חיי אחינעם יצא בסדרת ריתמוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2004