קורסים בבית הספר לאמנויות המילה

המסה האישית

מנחה: ד"ר אבי גרפינקל

רוב בוגרי התיכון הישראלים מקשרים את המלה "מסה" עם כתיבה כבדה, ששאלות גורליות של ציונות, יהדות וחינוך נענות בה בתופים גדולים של קביעות כמו-נבואיות, מחרישות אוזניים. גבולות החלקה מסומנים בידי אישים כאחד העם ומרטין בובר, על רצינותם התהומית. הנושאים, גם אצל ממשיכיהם, כמו א"ב יהושע ועמוס עוז, מוכרים: יהדות ודמוקרטיה, זהות ישראלית, הבעיה הפלסטינית. שום דבר שאי אפשר לקרוא בעמודי המאמרים בעיתון, על ריח הדגים המתים של הפוליטיקה והאקטואליה הנודף מהם. אצל מונטן, מייסד הז'אנר, הדברים נראים אחרת. המסות שלו מוקדשות לנושאים יומיומיים ואישיים כמו ריחות, שקרנים, דיבור אטי ומהיר, בטלה, בגדים, ידידות, אהבת אבות לילדיהם, שינה, שמות, שכרות ואגודלים. מבעד לנושאים שוליים-לכאורה מצליחים רבי האמנים של הסוגה הזאת, ממונטן דרך ויליאם הזליט ועד דייוויד פוסטר וואלאס, לשפוך אור על הנושאים האנושיים והחברתיים הגדולים. מסותיהם הן מופת של ספרות לא בדיונית המשלבת חקירה-עצמית בכתב, שיטוט אלגנטי ובידור אינטלקטואלי במיטבו.

מטרתו הצנועה של הקורס תהיה לחשוף לתלמידים את ז'אנר המסה האישית האינטימית, שלמרבה הצער נזנח בתרבות העברית, ולהקנות להם שליטה בכלליו. מטרתו הבלתי צנועה תהיה לתת את האות להפרחת המרחב העברי השומם שבין שירה, פרוזה בדיונית, מאמר אקדמי וכתיבה עיתונאית.

ד"ר אבי גרפינקל פרסם שלושה רומנים, בהם את "בן יחיד" (ידיעות ספרים) שהיה מועמד לפרס ספיר. חיבר עבודת דוקטורט על יעקב שבתאי, הרצה במכללת ספיר ובסמינר לוינסקי, ערך את מדור הספרות של "מעריב", וכן תרגם וערך ספרים (עם-עובד, ידיעות ספרים וכתר). כיום מלמד כתיבה אקדמית ועיונית במרכז האקדמי שלם, ומנהל את מרכז הכתיבה במקום.