דברי נוחם / משה בן שאול

דִּבְרֵי נֹחַם אֲנִי מְשַׁלֵּם לְעַצְמִי בִּשְׁעַת עֶצֶב:
יֵשׁ נוֹרָאוֹת מִזֶּה, יֵשׁ הַשּׁוֹכְבִים בִּקְלִפָּתָם, אִישׁ
קָטָן בְּתוֹךְ אִישׁ גָּדוֹל אִישׁ גָּדוֹל בְּאַרְגַּז-אִישׁ גָּדוֹל
וּכְשֶׁהָעוֹלָם נֶעֱטַף זַרְזִיפִי כָּחֹל, נֹחַם אֲנִי אוֹמֵר.
הַחֵפֶץ בִּמְקוֹמוֹ, הַקֶּצֶב נָאוֹת, פְּנֵי הָאִשָּׁה
שִׁיר רָגוּעַ
רְגוּעִים רְגוּעִים עוֹרְקֶיהָ
מַה שֶּׁרוֹאִים בָּאָדָם וּמַה שֶּׁאֵינוֹ נִרְאֶה. שְׁעַת
עֶצֶב עַכְשָׁו
וְהַנֹּחַם מִלְחֶמֶת אוֹתִיּוֹת בְּתוֹךְ מִלָּה

מכאן לא מכאן, 2007