* / ט. כרמי

יֵשׁ סִכּוּי לֹא קָטָן שֶׁיַּחְזֹר אָמַר הָאוֹנְקוֹלוֹג, וְלֹא הִתְכַּוֵּן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. אֲבָל הַחֻצְפָּה מְשַׂגְשֶׂגֶת, הַיֹּקֶר מַאֲמִיר, בֵּן מְנַבֵּל אָב, וכו' אוּלַי בְּכָל זֹאת? אוּלַי הוּא מְנַסֶּה לְדוֹבֵב אֶת שְׂפָתָיו הַיְּשֵׁנוֹת שֶׁל כַּסְפּוֹמָט? אוּלַי הוּא רוֹבֵץ בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת עִם חֲמוֹרוֹ הָרָעֵב - הַחֲמוֹר יְנַעֵר וְהֶעָנִי יֵעוֹר? מתוך המחזור "שירים (והדמיות) בעל כורחי" מהספר שירים: מבחר 1951 - 1994, דביר, 1994