שיחקנו קלפים / דליה פלח

שִׂחַקְנוּ קְלָפִים, הַשֻּׁתָּפָה שֶׁלִּי, הֶחָבֵר שֶׁלָּהּ, וַאֲנִי, בַּחֶדֶר עִם הַפוּטוֹן. וְזֶה בִּזְבּוּז, שֶׁדַּוְקָא עַכְשָׁו, הֵם לִמְּדוּ אוֹתִי לְשַׂחֵק רֶמִי, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶזְדַּקֵּק לוֹ. אֲבָל פַּעַם כְּבָר שִׂחַקְתִּי רֶמִי, בְּטַבְלָאוֹת שֶׁנְהָב, כְּמוֹ דּוֹמִינוֹ, בִּצְפַת, וְהַיְּלָדִים שֶׁל בַּעֲלֵי הַבַּיִת יָשְׁבוּ סְבִיב שֻׁלְחָן גָּדוֹל, וְגַם אֲנִי אִתָּם. בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם אַבָּא שֶׁלִּי בָּא מִתֵּל אָבִיב, וְקָרָא לִי מֵהַחֶדֶר לְהַפְסִיק לְשַׂחֵק. הוּא אָמַר: "זֹאת לֹא חֶבְרָה שֶׁמַּתְאִימָה לָךְ" - אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה. וּבְאוֹתוֹ קַיִץ מָצָאתִי שָׁם אֶת "אֶקְסוֹדוּס" שֶׁל לֵאוֹן יוּרִיס, עִם הַבָּחוּר שֶׁעָקַר אֶת שִׁנֵּי הַזָּהָב שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַמּוּמָתִים. לְעוֹלָם לֹא אֶזְדַּקֵּק לְרֶמִי, וּלְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה לִי מַסְפִּיק אִמּוּן בִּלְנַצֵּחַ וּלְהַפְסִיד, לִצְחֹק, לְהַקְנִיט, לְחַכּוֹת לַמַּזָּל, לְהִשְׁתַּעְמֵם בַּמוֹנוֹטוֹנִיּוּת הַזֹּאת, הַצְּבָאִית. מתוך הספר "2003", עם עובד, 2003.