לִפְנֵי הַשֵּׁנָה / ישראל פנקס

זֹאת הָעִיר הַיָּפָה
בָּעוֹלָם:
וַדַּאי אַחַת הַיָּפוֹת שֶׁבּוֹ.
הַקָּפֶה כָּאן טוֹב, הַתַּחְבּוּרָה נוֹחָה,
הַסְּדָרִים וְהַנִּימוּסִים
טוֹבִים.

הַבָּתִּים, הַגַּנִּים, הָעֵצִים,
נְעִימִים.
אֲנִי חוֹזֵר וּמְשַׁנֵּן אֶת זֶה לְעַצְמִי
וְלִפְנֵי הַשֵּׁנָה כִּמְעַט מִשְׁתַּכְנֵעַ.



הרצאה על הזמן (1979-1989), מתוך הפרק 'בין הזמנים'