* אֲנִי, שֶׁהַיִּיתִּי הַצְעָקָה בֶּחָזֶה שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי וְהַסְטִירָה בַּפַּרְצוּף שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי וְהַתְּחִנָּה בַּקוֹל שֶׁל אָח שֶׁלִּי וְהָלַכְתִּי שָעוֹת בָּיַעַר מַבִּיטָה בָּאֲדָמָה וּמוֹצֵאת חוּלְצָה תְּלוּיָה עַל חֶבֶל בְּחָצֵר שֶׁל בַּיִת וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתָהּ לְנַגֵּב בָּהּ אֶת הָאַף, וּמַגִּיעָה לְבַיִת שֶׁקִירוֹתָיו עֲשׂוּיִים דְּמָעוֹת וְרָהִיטָיו עֲשׂוּיִים מִקַשׁ וְעַל קְצֵה הַכִּסֵּא חִיכִּיתָ לִי בְּמַבָּט מַר. אַחַר כָּךְ לָמַדְּנוּ תָּוִים, וְהַשְׁכֵנִים נִטְרְפוּ מִכְּלֵי הַנְגִּינָה וּנְבִיחַת הַכְּלָבִים הִרְגִּיזָה אוֹתָנוּ כִּי הִזְכִּירָה לָנוּ דְּבַר-מָה. אִמָּא הָיְתָה אוֹמֶרֶת: אִם שָׁכַחְתְּ, סִימָן שֶׁזֶה הָיָה שֶׁקֶר, וַאֲנִי שָׁכַחְתִּי הַרְבֵּה דְּבָרִים, וְגַם אֶת אִמָּא עַצְמָהּ. וְהָעוֹרְבִים שֶׁנוֹעֲצִים אֶת רַגְלֵיהֵם בַּקִיר מְקַרְקְרִים וּמֵעִירִים אוֹתִי מֵחֲלוֹמוֹת שֶׁמִתְהַפְּכִים בִּי וְשָׁם הַיְתָּה אִמָּא, קְצָת עֲצוּבָה, יוֹדַעַת שֶׁהִיא חוֹלָה וְהוֹלֶכֶת אִתִּי כְּפִי שֶׁלֹא הָלְכָה מֵעוֹלָם.