* הַיּוֹם, בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, בְּרוּחַ קַלָּה, בְּנִקָּיוֹן יַחֲסִי, אֲנִי כּוֹתֵב: הַנֶּפֶשׁ אֵינֶנָּה מַרְתֵּף טָחוּב. הַנֶּפֶשׁ אֵינֶנָּה אִי רָחוֹק. הַנֶּפֶשׁ הִיא גַּן מִשְׂחָקִים סָמוּךְ שֶׁאֵין מְבַקְּרִים בּוֹ. הִיא אֲסוּפָה שֶׁל כְּמוּסוֹת שִׂמְּחָה אֲרוּזוֹת. בְּבוֹאֲךָ אֶל הַנֶּפֶשׁ אוֹר נִדְלָק כְּמוֹ דֶּלֶת חַשְׁמַלִּית בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט וַאֲוִיר מְחֻיָּךְ בְּרֵאוֹתֶיךָ בָּא.