הַטַוָּס תִּרְאוּ אֵיךְ הוּא פּוֹסֵעַ, הַיָּהִיר הַמַּרְהִיב הַזֶּה שֶׁהֶעֱדִיף אֶת הַיֹּפִי עַל פְּנֵי הַמָּעוֹף אֵיךְ הוּא מִתְקָרֵב לְאַט בְּמֵיטַב כְּזָבוֹ, זְנָבוֹ הַפָּרוּשׂ מְאַוְשֵׁשׁ וּמַרְטִיט אֶת מְנִיפַת הָעֵינַיִים וּמֵאָה רַקְדָנִיּוֹת פְלָמֶנְקוֹ מִתְגָּרוֹת פִּתְאוֹם מִקְּפָלֶיהָ בְּעֵינֵי מַאנְדָלָה סְגֻלּוֹת. מִתּוֹךְ כָּל הַטּוּרְקִיז תִּרְאוּ אֵיךְ הוּא פּוֹסֵעַ אֵיךְ הוּא נוֹשֵׂא אֶת כִּתְרוֹ, זֶה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִפְנָה מַבָּטוֹ לַחֲזוֹת בְּמוֹ יָפְיוֹ מִתְקָרֵב עַכְשָׁיו אֵלֵינוּ בְּצַעֲדֵי מוּסַר הַשְׂכֵּל, רֹאשׁוֹ הַקָּטָן נָעוּץ כַּאֲגוּדָל בְּמֶרְכַּז הַפְּרִישָׂה. הַיָּהִיר הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא תַּרְנְגֹלֶת מְמֻלֵּאת בִּיבָבָה, הָסִיטוּ מַבַּטְכֶם וְהַקְשִׁיבוּ לְקוֹלוֹ: מַשֶּׁהוּ סָפֵק חָתוּל סָפֵק אֹחַ מַסְגִּיר אֶת הַצַּעָר שֶׁבְּלֵב הַיֹּפִי, אֶת עוֹף הַחֻלִּין שֶׁמִּתַּחַת לַנּוֹצוֹת.